כיצד צורת העבודה של האדם אמורה להשתנות ואיך נגיע למצב שבו נהנה לעבוד ונראה בעבודה כמקור לגילוי והרפתקה?

מה גורם לי לרצות להרחיב את תפיסת המציאות שלי? הדחף הזה הוא רצון חדש ששייך כבר לאיזושהי דרגה שנמצאת מחוץ לגופי. אותה אני חייב לחקור, אני חייב לגלות, אני לא יכול בלי זה, המצב הזה חונק אותי.

"ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה' והעמיד את הבהמה לפני הכהן: והעריך הכהן אתה בין טוב ובין רע כערכך הכהן כן יהיה" (ויקרא, בחוקותי, כ"ז, י"א–י"ב).

היא קיימת רק בתפיסה שלנו. האם היא הייתה קיימת לפני שהיו בני אדם על פני כדור הארץ וחקרו ומצאו? לא, היא לא הייתה קיימת.

מדוע המוזיקה כל כך חודרת ללב האדם ולאיזו הרגשה היא מביאה אותו?

לאחר שבנו הותקף על רקע אנטישמי, יצא מייקל דאגלס במכתב ב"לוס אנג'לס טיימס" בוא הוא כותב…

קראתי מאמר על כך שהאיסלאם מתפשט בכזה קצב מהיר, שכבר במאה הזאת הוא יהפוך להיות לדת הנפוצה ביותר בעולם.

"והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה והיה ערכך חמשים שקל כסף בשקל הקדש. ואם נקבה הוא והיה ערכך שלשים שקל: ואם מבן ששים שנה ומעלה אם זכר והיה ערכך חמשה עשר שקל ולנקבה עשרה שקלים" (ויקרא, בחוקותי, ...

הרצון לקחת פסק זמן מהשגרה נובע מזה שהאדם רוצה לחזור להיות ילד, ולחוות את החופש שמרגישים במצב זה…

"ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני ה' א-לוהיהם" (ויקרא, בחוקותי, כ"ו, מ"ד).

עצמאות היא מושג מאוד מעורפל ובעייתי. מה זה אומר להיות עצמאי בעולם בו אנחנו כולנו מקושרים יחד? איך אפשר להיות עצמאי, אם אני מקושר באלפי חוטים לכל מיני מוסדות ממשלתיים, מפעלים, בני אדם?

קראתי מאמר של הגנטיקאי ב. לִיפְטוֹן הטוען שרק על ידי כוח המחשבה האדם מסוגל להיפטר מכל מחלה. השפעה נפשית מכוונת מסוגלת לשנות את הקוד הגנטי של הגוף.

"והנשארים בכם ימקו בעונם בארצת איביכם ואף בעונת אבותם אתם ימקו: והתודו את עונם ואת עון אבותם במעלם אשר מעלו בי ואף אשר הלכו עמי בקרי: אף אני אלך עמם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או אז יכנע לבבם הערל ואז ...

מהיכן נבעו העזרה והמסירות בקרב העם שבאו לידי ביטוי במלחמה האחרונה?

ל. סאמרס, שר האוצר לשעבר של ארה"ב, אמר: החודש שעבר ייזכר כתקופה שבה ארה"ב איבדה את תפקידה כמנהיגה של המערכת הכלכלית הגלובלית.

"והנשארים בכם והבאתי מרך בלבבם בארצת איביהם ורדף אתם קול עלה נדף ונסו מנסת חרב ונפלו ואין רדף: וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורדף אין ולא תהיה לכם תקומה לפני איביכם" (ויקרא, בחוקותי, כ"ו, ל"ו–ל"ז).