קראתי שהעולם שלנו נכנס לתופעה חדשה של התחפרות בתוך מגדלים עם מקלעים ורובים ומסביבם חומה שנועדה לעצור פלישה של מסתננים שונים.

היום המבוי הסתום של ההתפתחות האנושית כבר נותן את אותותיו. אנחנו חיים ב"כפר גלובלי" מודרני, מתוך חוסר ברירה אנו מגלים שאנחנו חייבים להתחבר, ומתחילים להרהר ולדבר על זה. הגיע הזמן לתפוס את מקומנו, את המדרגה האנושית שלנו במערכת הכללית.

שאלה: המכרים שלי אומרים לי שמסוכן ללמוד את חכמת הקבלה, מפני שאפשר להשתגע. האם זה באמת כל כך מסוכן וממה צריך להיזהר בלימוד?

שאלה: מה זה "שש שנים של עיבוד האדמה" ו"בשנה השביעית, שבת שבתון"?

שאלה: אם אלמד קבלה, האם אני אדע על הגלגולים הקודמים שלי ועל העתיד שלי, כדי להביא מעט סדר לחיים שלי? כי עכשיו אני חי רק את היום, את הרגע הזה, מבלי לדעת מה יכול לקרות מחר.

איך מדינת ישראל צריכה להראות מבחינה חברתית ואיך חכמת הקבלה קשורה לזה?

"שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה: ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה'" (ויקרא, פרשת "בהר", כ"ה, א'-ה').

שאלה: אם אני מתקן את תפיסת המציאות שלי, האם זה יעזור לי להצליח בחיים ולהיפטר ממחלות?

"כי תבואו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת לה': שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה…

"כי אין דבר יותר טבעי מלהשיג מגע עם בוראו, כי הוא בעל הטבע, ובאמת יש לכל נברא מגע עם בוראו, כמו שנאמר "מלא כל הארץ כבודו", אלא שאינו יודע ומרגיש זאת…

עלינו להגיע לכוח החיבור על פי תוכנית הטבע. איזה תהליך אנחנו אמורים לעבור כדי לממש זאת?

נשמה, זה רצון לאהוב ולהשפיע שאותו האדם מפתח בתוכו, בכך שמתחיל להרגיש את העולם הרוחני.

אנחנו מציירים לעצמנו מציאות שאינה קיימת מבחוץ, אלא רק בתוכנו. הודות לכך אני מסוגל לגלות מי אני וללמוד את עצמי.

שלום לכם קוראים יקרים, מזמין אתכם להיכנס לפוסט ולראות קצת תמונות מהכנס. אני מודה לכל מי שלקח חלק בכנס המיוחד הזה, אני שמח שאלפי אנשים הגיעו להתחבר ולהרגיש ערבות בינינו. תודה רבה מקרב לב!

עבודה רוחנית היא מימוש הטבע האגואיסטי של האדם כדי להשיג את המטרה העליונה: איחוד עם הזולת ודרכו איחוד עם הבורא.

גם כשהמוני אנשים יתפללו יחד שיהיה להם טוב, זה עדיין לא יבטיח שתפילתם תיענה.