דף הבית / קבלה לעם / יהדות וקבלה / שנה שביעית, שבת שבתון

שנה שביעית, שבת שבתון

שאלה: מה זה "שש שנים של עיבוד האדמה" ו"בשנה השביעית, שבת שבתון"?

תשובתי: כל ששת השנים של עיבוד האדמה, זה שש שנים של תיקון הרצון שלנו, כשאנחנו כל הזמן עובדים עליו, ובשנה השביעית הרצון המתוקן מתמלא באור של הבורא.

ואז אנחנו לא צריכים לעשות שום דבר, האור ממלא בכזאת צורה את הרצון הכללי, מקשר, מחליש אותו ושולט בו, שהעיקר בשבילנו זה לא להתערב.

כלומר, כל הפעולות שציוו עלינו, צריכות להיות מכוונות כדי לא להפריע לבורא לשקוע בתוכנו, למלא, לחבר ולהניח יחד כחבילה אחת יחידה, שבה כל התכונות של הנברא בדרגות דומם, צומח, חי ומדבר מתחברים על ידי אור אחד ויחיד לאחד שלם.

וזה נקרא שנה שביעית – שנת שבתון. לכן זה נקרא "שבת", השתחררות מעבודה, הפסקתה. אבל למעשה זוהי עבודה פנימית חזקה מאוד, רק שהיא מכוונת לכיוון ההפוך: לבטל את עצמי ולא לעשות כלום, כך שאני מאפשר לבורא לפעול.

יחד עם זה אני הולך יחד איתו בתיאום ואיחוד מלא עימו. אני עובד, אבל העבודה שלי מסתכמת בפעולה מסונכרנת עם הבורא, וזה מאוד מורכב וקשה.

לכן, אני צריך להכין את עצמי לשבת, כדי שכל העובי של האגו, כל שש השנים, שבמהלכן אני תיקנתי אותו, יביאו אותי לשנה השביעית, שנת שבתון, שנת שמיטה.

ואחר כך יבואו השנים (האלפים) השמיני, התשיעי והעשירי, שתואמים להשגת דרגת ג"ר, מדרגות של בינה, חכמה וכתר. בהן אני משיג את השכל של הבורא, התוכניות שלו ואותו עצמו. זוהי כבר המדרגה העליונה ביותר, שנקראת "סתרי תורה".

מה הכוונה סתרי תורה? לאחר שאני משיג את האלף השביעי, כל הדימויים שלי, כל מנגנון ההבנה והמודעות שלי עד כדי כך מתהפכים, שרק אז אני יכול להבין, מה מסמלות שלושת המדרגות העליונות: האלפים השמיני, התשיעי והעשירי.

שאלה: האם אפשר לומר ששש שנים של עיבוד אדמה, זה חרישה, העלאה והפיכה של האגו?

תשובתי: כן, אני הופך את האגו כמו שהופכים את האדמה, כשחורשים אותה לפני הזריעה. הזרעים הרוחניים של האדם לא יכולים לצמוח, אם הוא לא יהפוך את הרצונות שלו (את האדמה). זה ממומש במשך שש שנים, ובשנה השביעית מתרחש המילוי על ידי האור של מה שנזרע.

שאלה: רק אז מופיעים נבטים?

תשובתי: לא, הם יוצאים כל שנה. פשוט במשך שש השנים (חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד) אני מעבד בכזאת צורה את האדמה, שבשנה השביעית כל מה שהשגתי בעבודה, חפרתי בתוך האגו שלי, מוכן למילוי על ידי האור.

לכן האור מממש את זה ללא הפעולות שלי. עכשיו העבודה שלי מסתכמת בפעולה הופכית, אני צריך לעזור לאור לעשות את זה מהצד שלו, ולא מצד האדמה.

שאלה: מה זה אומר "מילוי על ידי האור"?

תשובתי: כשהרצונות של האדם הופכים לגמרי דומים לאור בכמות ובאיכות, אז הוא מרגיש שהאור נמצא בתוכו.

למעשה האור תמיד היה בתוכו, רק שעכשיו האדם מתחיל להרגיש אותו, מפני שהכין לזה את החושים שלו, את ההבנה שלו. ואז הוא רואה שגם קודם לכן הוא היה בעולמו של הבורא, והכול היה מלא באור, "אין עוד מלבדו", אבל עכשיו הוא מרגיש אותו, הוא גילה אותו. וזהו האלף השביעי.

לכן שבת נקראת יום קדוש, כי זה סיכום של כל העבודה הענקית, שאותה עובר האדם כדי להשיג את הבורא, לגלות אותו בתוכו.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 13.8.2014

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest