איפה אני: למטה או למעלה?

ההתקדמות תלויה בכמה האדם מסוגל להתעלות מעל לרגש, מעל לשׂכל הקודם שלו, בכך שמפריד את עצמו מהם ותמיד נאחז באור, בבורא.

אמנם בזמן הירידה דבר כזה הוא בלתי אפשרי, מאחר והבורא נעלם מתוך ההרגשה וההכרה. בזמן כזה רק הקבוצה תעזור לאדם ותחזיק אותו באותה הדרגה, היכן שהוא יוכל לשמור על היחס הנכון, על הראייה הנכונה על מה שמתרחש עימו. זאת הסיבה שהקשר עם הקבוצה הוא חשוב כל כך, עם מצב רוחה וגישתה. הקבוצה אף פעם לא מאבדת את ההבנה, את הנכונות, את הקשר עם הבורא, היא תמיד יודעת שאין עוד מלבדו ושהוא טוב ומיטיב.

אם האדם חדור ברוח ששורה בקבוצה, אז הוא עובר את כל המצבים במהירות ותמיד מפיק מהם תועלת. כשהוא בודק את ההרגשה ברצון האגואיסטי שלו, הוא מצרף אליהם את מה שהוא חושב ומרגיש, וזה כבר נובע מהקבוצה. כשהאדם מתקדם בדרך, הוא מתחיל להבין שבתפיסה שלו נמצאים בסך הכול שני אלמנטים עיקריים:

1. בתוך הרצון האגואיסטי המחשבות שלו תואמות להרגשות, השׂכל והרגש מאוחדים.

2. כשעובר לצידם של הרצונות והמחשבות של החברים בקבוצה, הוא בודק את עצמו ובונה את האמונה למעלה מהדעת.

הכול תלוי לאן האדם משייך את עצמו, היכן נמצאת הנקודה שבלב שלו: למטה או למעלה. וזו היא הבחירה החופשית.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 25.10.2010

ידיעות קודמות בנושא:
הקבוצה כמבנה והקבוצה כקשר
להתעלות מעל כל מה שנרכש