דף הבית / חינוך, ילדים / דיבור, מחשבה, מעשה

דיבור, מחשבה, מעשה

Laitman_2011-01-02_1313_us.jpg

התיקון שיש לבנות מעל הדרגה הבהמית לכיוון דרגת ה"אדם", נובע לא מתוך הגוף שלי, אלא מתוך האדם שבי. אבל אני מממש אותו דרך הגוף שלי, מכיוון שזהו האמצעי שלי לתיקון.

ביחסיי עם האחרים, בקשרים בינינו, בשיתוף הפעולה איתם, גם השליליים וגם החיובים, אני פועל באמצעות הדיבור, המחשבה והמעשה.

ה"דיבור" אומר שעליי לשכנע את עצמי. זה יכול להיות דיבור פנימי, מפני שהאדם כל הזמן מדבר עם עצמו, וגם דיבור מעשי עם האחרים, כיצד ובאיזה כיוון עלינו להשתנות. הרי הצורך בהשפעה, עד להשגת האהבה הכללית, זהו תהליך שאנחנו חייבים לעבור.

בנוגע למחשבה, היא בעצם קודמת לדיבור ולמעשה. תחילה עליי לעצב דווקא אותה. היא נובעת מתוך חשבון פנימי, שאני מאמץ מתוך הטבע שלי וגם מהסביבה, מהחברה, מהמורים שלי.

בצורה כזאת צריך קודם כל לבנות את המחשבה, ואחר כך לתרגם אותה לדיבור. אך הדיבור נשאר עדיין מילים יפות, עד שאני מעצב לו "משנה תוקף", מחזקו על ידי הפעולה. הפעולה הזאת מתבטאת בכך, שבכל השעות הפנויות שלי מהדאגות לצרכי הבהמיים, עליי להקדיש ללימוד במסגרת ההשכלה והחינוך האינטגרלי, או להפצה, כלומר, לפעולה כלפי אחרים. המטרה להביא את כל האנשים לרמה אחידה, כדי שכולם יחיו בכבוד, לפחות מעל קו העוני, בחלוקה צודקת ושאף אחד לא ירגיש את עצמו מקופח.

בצורה כזאת, גם המחשבה וגם הדיבור וגם המעשה צריכים להיות מכוונים לבניית חברה חדשה, מאוזנת, שבה כולם חיים ברמה אינטגרלית, במערכת אנלוגית. אני בונה את עצמי במחשבה בהשפעת הסביבה, כל הזמן שואף "לשים" את עצמי תחת השפעת חברה אינטגרלית חזקה יותר.

בהמשך, לאחר שאני מעצב בתוכי את המחשבה, אני מממש אותה באמצעות הדיבור, כלומר, על ידי טיעונים, מערכת תעמולה שבה אני נמצא. ואחר כך מגיע תור הביצוע, כשאני משפיע בפועל דרך החינוך והלימוד, וגם דרך כך שמעלה את רמת החיים בעולם, כדי שאף אחד בעולם לא יסבול מרעב וממחסור.

למעשה, זאת העבודה שלנו. ועל ידי כך אנחנו מגיעים לאיזון עם הטבע, לאותה המטרה שצריכים כל הזמן להדגיש. האיזון בינינו מאפשר לנו להגיע לאיזון הכללי עם הטבע כולו, עם החוק האוניברסלי שלו, ובסופו של דבר אנחנו יוצרים מערכת "עגולה", שלמה.

כאן אנחנו מסיימים את האבולוציה: התפתחותנו, שהחלה מאז תחילת החיים על פני כדור הארץ, תגיע למצב הסופי, המאוזן. זה לא אומר שהכול ייגמר והשמש תכבה. עד אז אפשר לחקות עוד מיליארדי שנים. הרי כאן מדובר על סיום התפתחות האדם: אם הוא מגיע לאיזון עם הטבע, להרמוניה מושלמת, אז כבר הוא לא מרגיש מצד הטבע שום לחץ וחי חיים שלמים.

נקווה שאנחנו לפחות נתקרב למצב הזה בהרגשה. ובטוח שאנחנו נכין אותו לילדינו ולנכדינו. זה בידינו.

מתוך שיחה מס' 11 על ה"חיים החדשים", 09.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:
להגיע למהות
הסביבה היא כמו מורה
למי אתה מוסר את עצמך?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/4v0NV

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest