קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
במהלך האבולוציה אנחנו עוברים תהליך הכרחי של גדילת האגו, מדור לדור ולאורך חיי האדם. לא קיים יצור אחר שכל הזמן מתפתח ומשתנה כמו האדם. נאמר: "עגל בן יומו קרי שור". למעשה, כל בעל חיים, כעבור ימים ספורים לאחר שנולד כבר יודע להסתדר בעולם. כעבור זמן קצר הוא רוכש מספיק כוחות כדי לספק את צרכיו ויודע כיצד לא להזיק לעצמו.
מצד שני, לאדם יידרשו הרבה שנים כדי ללמוד את המדע הזה מהסובבים, ועד אז הוא לא יודע לשמור על עצמו. אך גם מאוחר יותר במשך חייו עליו ללמוד ולהתפתח. האדם כל הזמן משתנה, בכל פעם שולטים עליו רצונות שונים, זרים זה לזה, בכל הזמן הוא נמשך פעם לזה ופעם לזה. מדי פעם אנחנו נפגשים עם מכרים או חברים שלא ראינו זמן מה, ושומעים: "אני כבר מזמן לא עוסק בזה. אצלי כבר הכול השתנה". זה נוגע גם למקצוע, גם למשפחה, גם למקום המגורים וגם לתחומי העניין. האנשים מספרים היכן הם היו, במה עסקו, את מי הכירו…
באופן כללי, האדם מאוד בלתי צפוי, מפני שכל פעם מתעוררים בו רצונות חדשים. הוא בעצמו לא יכול לומר מה יקרה לו בעוד רגע, ובמיוחד בעוד מספר שנים. אנחנו רואים זאת על עצמנו ועל האחרים.
ובנוסף על כך, אנחנו רואים עד כמה הדורות שונים זה מזה: באופי, בתרבות, בחינוך, בהשכלה, ביחסים במשפחה ובחברה, במבנה המדיני – הכול משתנה במרוצת השנים.
זה מנוגד לטבע של העולם החי שבו שולט אותו הקצב, אותו "הסגנון", אותו הסטנדרט. ולכן אנחנו עושים חלוקה לשנים:
1.הדאגה לצרכי הגוף, לרצונות הקשורים למזון, למין ומשפחה. על האדם לראות בכך את החלק "הבהמי" שלו ולגלות כלפיו יחס רציונלי, רציני, מאוזן. הרי אנחנו מעמידים את גופנו מול אתגרים רבים, מיותרים ולא מוצדקים. אפילו בגורמים החיוביים, אם משתמשים בהם יתר על המידה הם גורמים נזק לגוף. ולהיפך, על ידי הפחתת הצריכה ובלי מילוי הגוף בצריכה שקרית, אנחנו מפסיקים להרעיל אותו, ועל ידי זה רק מיטיבים עימו.
עוד בימי קדם, הרופאים אמרו שעדיף מעט רע מאשר הרבה טוב. הרי דברים טובים בהפרזה גורמים לגוף נזק יותר רציני, מאשר כמות קטנה של דברים מזיקים ורעילים. לכן, בדרגה הגופנית במשפחה ובחברה, בחינוך הילדים, ביחסי אנוש, עלינו לצאת לדרגת צריכה מאוזנת, הגיונית. זה לא אומר שאנחנו צריכים להגביל, לענות את עצמנו בייסורים קשים, אלא אנחנו פשוט נבין היכן לעצור כדי שהכול יהיה לטובתנו.
2. מכל היתר האדם משתחרר בשביל העיקר כדי לעצב מעצמו "אדם", לבנות את החלק שנמצא מעל דרגת ה"חי". אנחנו כאילו שייכים לשני העולמות: ה"חי" וה"מדבר". והחלק ה"מדבר" בנו גדל באמצעות החיבור עם האחרים.
דווקא בקשר עם הסביבה עלינו לבצע עבודה גדולה, על מנת לצאת לדרגת ה"אדם". הרי האדם הזה עדיין לא נולד. כל אחד מאיתנו נולד בצורת גוף חי, שעוזב את רחם אימו ומתחיל לגדול. ראשית, אנחנו דואגים לצרכים הגשמיים שלו, כדי שיהיה בריא ושלם, שיאכל, ישתה ויפריש חומרי פסולת. בשלב הזה האדם בשבילנו הוא באמת רק גוף חי, ולא יותר.
לאחר מכן, אנחנו דואגים שהתינוק יגיב לרעשים וצלילים, לאור וחושך, שילמד לאחוז בחפצים בידיו, לשלוט בגופו וכולי. אנחנו קונים לו משחקים וצעצועים שונים ומפתחים אותו מכל הבחינות. אילו אנחנו מצידנו לא היינו מתערבים בתהליך גדילתו, לא היינו יוצרים בשבילו את התנאים המתאימים, אז הוא לא היה נעשה אדם, היה מתפתח מול עינינו בעל חי. האדם מתעצב דווקא על ידי החינוך.
הבעיה היא שהחינוך שלנו אגואיסטי: אנחנו מלמדים את הילד כיצד לנצל את העולם לטובתו. כמובן שאנחנו מבינים שזה לטובתו, ולביטחונו האישי צריכים להסביר לו את כללי הסביבה: "אל תזיק לאחרים, אנחנו מכריזים, תהיה ילד טוב, אל תתחיל, אל תיקח מאחרים, תוותר, תן לחבר, תן לשכן גם לשחק, כך עדיף. לשם מה אתה צריך שהם יתייחסו אליך רע, וירצו להזיק לך?"
אנחנו יודעים שאם הילדים יהיו ביחסים טובים עם הסביבה, בתגובה, גם היא תהיה אוהדת כלפיהם, לפחות עד מידה מסוימת. ולכן כל הלימוד שלנו מסתכם באמת אחת פשוטה: "תשמרו על יחסים טובים עם כולם. זה לא נותן ביטחון מלא, אך מגן טוב יותר מפני נקמות ומזימות כלפיכם. אל תעוררו יחס עוין כלפיכם". אנחנו מבינים זאת ואותו הדבר אנחנו מלמדים את הדור הצעיר.
אבל האגו הפרטי והכללי ניזון מכלי התקשורת, סופג מכל מה שהאדם רואה בערוץ הטלוויזיה ומול מסך המחשב, וגם בסביבה. נותנים לו דוגמאות רעות, ולכן, מחוסר ברירה אנחנו אומרים לילד: "תרשם לחוג אגרוף או למועדון היאבקות, לך תלמד כיצד מרמים אחרים, תהיה עורך דין כדי שלא יסדרו אותך, הירשם למועדון לחימה כלשהו… בקיצור, למרות היחסים הטובים עליך לדעת להגן על עצמך. זהו עולמנו".
בסופו של דבר אנחנו רואים, שלמרות ההתפתחות הכללית והפרטית, האנשים למרבה הצער אינם מסתדרים ביניהם. כל אחד בונה את האושר והעושר שלו, השמחה וההצלחה בחיים על חורבנם של האחרים.
מתוך שיחה מס' 11 על ה"חיים החדשים" 09.01.2012
ידיעות קודמות בנושא:
הכוח המרכזי של הטבע
איך לפתח אגו שמור?
על הישורת הסופית של האגו
