תיקון עצמי כמקצוע עיקרי

אנחנו עוברים שינויים אינטנסיביים מאוד בזכות העבודה הפנימית והחיצונית שלנו. ואסור שאחד ישפיע על השני. הרי בעבודה החיצונית אנחנו הולכים בקצב שבו מתקדם כל העולם, ופונים אליו במה שהוא מוכן לשמוע. כתוב: "חנוך הנער על פי דרכו", וה"נער" הזה הוא כל העולם, ולכן הוא זקוק ליחס כזה כלפיו.

ובתוכנו אנחנו צריכים להיות מכוונים למטרה אחת, להגדרות מדויקות. ואפילו כשמתרחשים שינויים בתפיסה, כל ההתרשמויות צריכות להצטייר לכדי תמונה אחת שכל הזמן מתגלה ביתר רזולוציה, והופכת למדויקת יותר ויותר. כך שאנחנו יותר ויותר מתמקדים, רואים לפנינו את המטרה בצורה ברורה יותר ויותר.

אסור להחליף "מקצוע" כדי לחפש אופן אחר של פרנסה. עם כל שינוי שיבוא הצורות האלו צריכות להישאר דומות מכיוון שהן מתלבשות בקבוצה ומתבססות על החיבור שלנו.

האדם צריך לשמור על התמדה גדולה במאמציו ובלימודיו כדי לתפוס בצורה חיובית את דימויי העולם המשתנים והמופיעים כל הזמן לנגד עיניו והמכשולים המופיעים בכל רגע בדרכו.

הוא חייב להבין שהם כולם נשלחים ממקור אחד עליון, ש"אין עוד מלבדו" והם מיועדים לכוון אותו למטרה.

אם הוא ייגש להכול ביחס כזה, הוא לא יצטרך לשקוע בבעיות. הוא יקבל אותן בצורה בונה, יתעלה מעליהן ולמעלה מהן יתקשר למטרה. כך הוא יוכל בכל רגע לבדוק את עצמו.

מתוך שיעור לפי מאמר של רב"ש, 29.10.12

ידיעות קודמות בנושא:
להחיות את העבודה השגרתית
ניתוח רוחני
החיצוניות משרתת את הפנימיות