קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
אין דבר חשוב יותר מתפילה, מהעלאת מ"ן. כי היא מסכמת ומסיימת את כל העבודה הגדולה שלנו בריכוז על חשיבות המטרה, גדלות הבורא, כל התכונות שאותן אנחנו רוצים להשיג כדי לשלוט על האגו שלנו, על הרצון לקבל ולהקנות לו צורה אחרת.
כדי לייצב את התפילה הזאת, אנחנו צריכים לעבוד עליה. רב"ש אהב לחזור על המשפט, שזו כזאת עבודה, שבה פרוטה ופרוטה מצטברת לחשבון גדול. אני שמעתי את זה ממנו 10-20 פעם ביום.
זה אומר, שבכל רגע ורגע בחיים האדם מלקט ואוסף את המאמצים שלו, שבכל רגע מכוון את עצמו יותר ויותר במדויק למטרה. ולכן אנחנו צריכים לארגן כזאת מערכת של ערבות הדדית, של דעה והרגשה כללית משותפת, שתאפשר לנו כל הזמן לכוון את עצמנו ממצבים פחות חשובים למצבים יותר חשובים.
זה צריך לעזור לי לקבוע, שהדבר החשוב ביותר זה גדלות וחשיבות הבורא. ואם אני מחשיב אותו כחשוב ביותר, אז הוא כבר מתחיל לשלוט עליי ובכל רגע מקנה צורה חדשה לרצון לקבל שלי, למודעות שלי, ליחס שלי לחיים.
עכשיו אני כבר מסתכל על החיים מאותה נקודת הראייה החדשה ואז שוב פוגש הפרעה חדשה שבאה אליי, איזה חשבון חדש, ושוב אני מבצע בי שינויים. כך מצטברות הפרוטות שלי, פרוטה אחר פרוטה. כפי שכותב בעל הסולם באיגרת מס' 18: "אין תקנה לאדם, אלא להישיר כל הרגעים ההווים והעתידים לבוא, שיהיו מוכתרים ומוגשים לשמו הגדול". ואף פעם אסור לעזוב את העיסוק הזה.
מתוך שיעור על מאמרו של רב"ש, 29.10.2012
ידיעות קודמות בנושא:
צריך רק לבקש בצורה נכונה
טנגו בשניים עם הבורא
התפילה שגדֵלה בסתר בתוך הלב
