דף הבית / חינוך, ילדים / שעות הפנאי על ספסל הלימודים

שעות הפנאי על ספסל הלימודים

הטבע דורש מאיתנו השתוות הצורה, איזון. הטבע הוא "עגול" ואנחנו צריכים לבנות גם את החברה האנושית בצורה "עגולה". זה יביא תועלת לכולנו ויוביל אותנו למצב טוב, נוח מאוזן בכל התחומים.

אם נהיה באיחוד, הטבע יהיה שותף שלנו בכל דבר: בחינוך, בתרבות, בבית, במשפחה, ביחס שלנו לטבע ובתגובתו אלינו, כלומר באקולוגיה, ובכלל, בכל העיסוקים שלנו. רק על ידי איחוד נכון, אינטגרלי, נוכל להינצל מאסונות הטבע בשלב הראשון, ולאחר מכן להצליח בשלב השני, כשייפתחו בפנינו פרספקטיבות חדשות לחלוטין.

בצורה כזאת אנחנו לפחות נצא מאותו המשבר הכללי הגלובלי שאנחנו חווים היום. המשבר הזה נוצר כתוצאה מההופכיות שלנו מהטבע, שמהווה מערכת אינטגרלית. וזה התגלה רק במאה השנים האחרונות.

עד אז, לא היה משבר גלובלי: האנושות הייתה מתפתחת ומשגשגת. רק בשלב האחרון אנחנו רואים שהטבע כביכול עוטף אותנו מכל הכיוונים, כלומר מציג את עצמו בצורה של רשת אינטגרלית שאיננו מסוגלים להביע ביחס אליה את אותו האיחוד. בכך האנושות התגלתה כמנוגדת לטבע, הפוכה מהטבע, ואנחנו מרגישים את ההופכיות שלנו כמשבר. זאת בדיוק הבעיה.

בהתאם לכך, הפיתרון שלו הוא בהשגת האיזון עם הטבע. בדיוק לשם כך נועדה התוכנית שלנו, תוכנית החינוך האינטגרלי. הרי הטבע בכל מקרה ינצח. ברור שבהשוואה אליו אנחנו חלשים, קטנים ואפסיים. אנחנו רואים את זה מתוך ההתפרקות של כל המערכות שלנו, שאיתן אנחנו כבר לא יכולים יותר להתמודד. למשל, האבטלה הגוברת בעולם המערבי.

שאלה: אנחנו יכולים לתאר לעצמנו את המובטל שמכיר בכך שיש ספק גדול אם הוא ימצא עבודה חדשה, מפני שיש הרבה כמוהו. אף אחד לא הכין אותו לסיטואציה שכזאת והוא ככל הנראה מאוכזב מהחיים. בנוסף לכך, הוא לא יודע מה לעשות עם הזמן הפנוי, מפני שאף פעם לא לימדו אותו את זה…

תשובתי: למעשה מה שנקרא "הזמן הפנוי" הן השעות הפרודוקטיביות ביותר, שבמהלכן הוא מעצב מעצמו אדם.

נתחיל מכך שמעכשיו כל האנושות מתיישבת על ספסל הלימודים. האדם לא יודע היכן לשים את עצמו? הוא התרגל לעבוד לפי סדר היום בעבודה? – אז שהכול יישאר כך. יהיה לנו סדר יום ונהיה חייבים לבצע אותו. רק שעכשיו מדובר על קורסי הסבה שאורכם מספר שעות ביום.

בצורה כזאת אנחנו לא הורסים את המסגרת הקבועה ולא מנסים לשנות את המודל שאליו האדם רגיל. לא, אנחנו רק אומרים לאדם שעכשיו הוא מקבל "מלגה" או "קצבה" (לא "דמי אבטלה"), כשבמקביל לכך הוא עובד בחצי משרה או שהוא לא עובד בכלל ועבודתו העיקרית היא הלימודים.

חייבים לעבור קורס כזה. כמה זמן הוא ייקח? – כמה חודשים או שנים. זה לא משנה. העיקר שמעכשיו זה יהיה העיסוק העיקרי שלנו וצריך להתייחס אליו כאל עבודה לכל דבר. האדם התרגל לנהוג לפי מסגרת מסוימת, וכך גם עכשיו הוא צריך לבוא ללימודים – בדומה לאנשים מבוגרים שהולכים בשמחה לקורסים שונים באוניברסיטה. באווירה כזאת האדם מרגיש שהוא מתחדש, כמו בילדות.

היום ניתן לדבר על זה בלי להתבייש. עד לא מזמן כלי התקשורת לא לקחו את המשבר ברצינות, ולפני שנתיים הם בכלל הודיעו על סיומו. והיום לא חסרות תחזיות על אסונות. ולכן, אם נדבר על קורסים של הסבה מקצועית, של השתלמות – זה יתקבל.

אז כולם מתקבלים ל"אוניברסיטה" הזאת, עם כל המאפיינים המוכּרים שלה, כולל בחינות. בזה האדם עוסק במהלך היום, מוטלות עליו התחייבויות ואין לו לאן לברוח, מפני שהצלחתו תלויה בלימודים. כך צריך "להרים את העם".

דרך אגב, בתוכנית הלימוד יהיו גם מקצועות ששייכים להשכלה כללית: היסטוריה, גיאוגרפיה, ניהול משק בית וכן הלאה, והעיקר – פסיכולוגיה, כלומר, המדע על האדם.

מתוך שיחה בנושא "לימודי העולם החדש", 01.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
להוציא את האוויר מהבלון, ולא את השדים מהבקבוק
עבדים מרצון
כשהחופש גרוע יותר מהשעבוד

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest