קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: נניח שהתרגלתי לעבוד 8-9 שעות בכל יום. הייתי מקבל תוספת על שעות נוספות. המחשבות שלי היו כל הזמן סביב העבודה, הגאווה המקצועית והפרנסה. זה היה העולם שלי. בבית הייתי נמצא זמן מועט ביותר. הייתי באמת עם המשפחה רק בסופי שבוע ובחגים. ופתאום פיטרו אותי ושללו ממני את כל סדר החיים הזה.
תשובתי: שללו ממני את זה מפני שאין יותר כסף בעולם. במילים אחרות, כל העולם צריך להוציא את כל האוויר מ"הבלון הנפוח" הזה ולרדת לרמת הצרכים הבסיסיים. אנחנו נצטרך לדאוג, נגיד, לחמישה דברים הכרחיים: מגורים, מזון, חימום, ביטחון ובריאות. זוהי המשימה שלנו – לספק את זה לכולם. ישנם אירופאים רבים שחסכו כל חייהם בשביל הפנסיה והיו בטוחים שבזקנתם הם יוכלו לחיות כמו מלכים, ובסופו של דבר הם בקושי ימצאו את הכסף עבור המזון והתרופות.
לכן אנחנו צריכים להראות לאדם שהוא יקבל בונוס אמיתי תמורת השתתפות בתוכנית הלימוד האינטגרלי שאותה מציעה לו החברה. אותך, למשל, החברה שולחת לעבודה של שלוש שעות ולימודים של חמש שעות באוניברסיטה, ומישהו אחר היא תשלח לאוניברסיטה לכל שמונה השעות.
בסופו של דבר, אנחנו ממלאים את היום של האדם מבלי לפגוע במסגרת שהייתה לו. הוא מרגיש שמעסיקים אותו, בדיוק כמו קודם. וזה טוב בשבילו – להמשיך באותה הרוח. לא חשוב שסוג העיסוק השתנה, לא חשוב שחלומות ותוכניות רבות התפוגגו, בכל זאת, הוא רואה שבכל העולם קורה אותו הדבר. וצרת רבים היא חצי נחמה, מה גם שפשוט לא קיימות אפשרויות אחרות.
אם כן, הלימודים הופכים לתנאי הכרחי לסיפוק הצרכים הבסיסיים הללו.
שאלה: אדם שנשאר ללא עבודה מאבד לא רק את הכסף. הוא מאבד את ההגדרה העצמית שלו, את הרגשת הערך העצמי, את המעמד החברתי, את החברים. הוא נשאר מבודד מהחברה ומרגיש איך ה"שדים" פורצים מתוך הבקבוק ופותחים בתוכו דלתות כל כך פנימיות, שקודם לכן הוא בכלל לא חשב שהן קיימות…
תשובתי: כדי שזה לא יקרה, אנחנו מציעים לו להתפרנס בכבוד, בדומה לאחרים. וחוץ מזה, ברגע שהוא ייגש ללימוד, הוא מייד יתחיל להבין את מצבו האישי ואת מצבו של העולם כולו… ההבנה הזאת תהפוך עבורו לאיזו מין "משענת רכה". הרי לא זרקו אותו לזבל, כמו את אותם האומללים שממלאים היום את שורות צבא המובטלים. אנחנו לא סתם מעסיקים אותו בקורסים חסרי תועלת ותכלית. אנחנו מעניקים לו ראייה חדשה, גישה חדשה לעולם.
עכשיו האדם מבין איפה הוא נמצא ולמה הכול קורה דווקא בצורה כזאת. הוא הופך להיות אדם במלוא מובן המילה, אדם משכיל שמתמצא במה שקורה. הוא לא מנותק מהחברה, הוא שומר על קשר עם הסובבים, משתתף בפעילויות שונות – ובסופו של דבר, החברה משגשגת.
הרי אדם שאיבד את העבודה רוצה להבין את עצמו, להחזיר את עצמו. הוא איבד את הדרך ורוצה לברר מה קורה לו. כשהוא רואה שזהו חלק מתהליך התפתחות שעובר על כולם, ולא רק עליו, זה כבר מביא לו הקלה. ולכן החומרים שלנו צריכים לספק לאדם תמיכה רכה וידידותית, שבזכותה יהיה לו קל יותר על הנשמה.
מתוך שיחה בנושא "לימודי העולם החדש", 01.12.2011
ידיעות קודמות בנושא:
עבדים מרצון
אוניברסיטאות להמונים
הפרדיגמה החדשה של היקום
