קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
תשובותיהם של מרצים ממכללת "קבלה לעם" על שאלותיהם של קוראי הבלוג
שאלה מהבלוג באנגלית: אני רוצה לברר מה אומר המושג "השפעה"? כיצד אני משפיע לאחרים בחיי היומיום שלי? במושג הזה משתמשים בשיעורים לעתים קרובות , אבל אני עדיין לא הבנתי מה נדרש ממני בנוגע לעניין הזה? אנחנו תלויים בהשפעת הבורא בכל דבר, בעבר, בהווה ובעתיד. אבל כיצד אני יכול להשפיע לאלה שאני נפגש איתם במהלך החיים ונמצא איתם במגע, מהיחסים השטחיים ביותר ועד הקרובים ביותר?
תשובה: "השפעה" בקבלה, היא היכולת לחבר רצון זר לרצון שלי, להפוך את הרצון הזה לחשוב יותר מהרצון שלי, כדי שהרצון שלי ישרת על מנת למלא אותו. כדי להשפיע באופן כזה, חייבים לעבור תיקון, לרכוש "מסך", כוח התגברות על האגו שלי ו"אור חוזר", כוונה על מנת להשפיע.
כל עוד האדם לא עובר תיקון כזה, הוא אינו מסוגל להשפיע (במובן הקבלי). בתקופה הזאת שנקראת "תקופת ההכנה", יש לו עבודה שונה: כיצד להעמיד את עצמו תחת השפעת ה"אור המקיף" כדי שהוא יביא אותו ל"הכרת הרע" ולבקשה לתיקון.
לשם כך, ניתנה לנו חכמת הקבלה כשיטה שכוללת עבודה עם ספרים, בקבוצה וכן הלאה. השיטה הזאת כוללת פעולות מסוימות כלפי מי שנמצא סביבנו בחיי היומיום. הפעולה הזאת כוללת הסבר לאנשים על הקשר ועל התלות ההדדית הכללית שמתגלה עכשיו בעולם, ועל ידי זה לגרום לשאיפה לחיבור כללי. השאיפה הזאת מזרזת את התיקון הכללי ומכוונת אותו לדרך טובה, בלי משברים ומלחמות. מכיוון שעבודת ההפצה הזאת מעודדת את השגת מטרת הבריאה, ואפשר לכנות אותה "השפעה".
שאלה מהבלוג באנגלית: האם כל מה שאני רואה בעולם מחוצה לי – אלה הם הרצונות הפנימיים שלי? – למשל, אם אני רואה בחדשות שמישהו הרג מישהו, האם זה אומר שיש לי רצון פנימי להרוג, אבל אני לא רוצה לראות את האמת?
תשובה: לא לגמרי כך, התמונה מורכבת יותר. אני רואה רצח בחדשות לא מפני שקיים בתוכי רצון להרוג, אלא מפני שאני תופס את העולם בצורה "שבורה", אני לא מרגיש את הקשר שלו אליי. אבל האמת היא שקיימים בתוכנו כל הרצונות, החל מהגסים ביותר ועד העדינים ביותר. הרצונות כשלעצמם לא רעים ולא טובים, הכול תלוי בכוונה שבה אני משתמש ברצונות. במצב של שבירה אנחנו משתמשים ברצונות עם הכוונה לעצמנו, וזה הופך את המעשים לכאלה נוראיים. הכוונה לטובת הבורא מתקנת את המעשים, מאפשרת להגיע בעזרתם לדבקות עם הבורא. מה זה אומר עכשיו "להרוג לטובת הבורא" אנחנו לא יודעים, אבל אפשר להביא השוואה כזאת – להרוג את האגו שלי, את התכונות הגרועות שלי. בצורה כזאת, אפילו הרצונות הגסים ביותר שלי ראויים לשימוש.
שאלה מהבלוג באנגלית: אם הכול תלוי בסביבה, מה יוצרת הסביבה הזאת, המחשבות והרגשות שלי ושל האחרים? אם זה כך, אז כיצד אפשר להביא אותם לאינטגרליות על מנת לבנות תפיסה, הרגשה, אינטגרלית כוללת של קולקטיב?
תשובה: בלתי אפשרי לרשום כאן שיטה: תעשה אחת, תעשה שתים, וכן הלאה. צריך להיות מאמץ הדדי שגורם למצב של ערבות, כאשר כל אחד תומך באחרים ויודע שהוא תלוי בהם לחלוטין. בהדרגה, מתוך המאמץ המשותף, מגיעה ההבנה מה צריך לעשות. מהאנשים דרושה לא ההבנה אלא המוכנות להתחיל בעבודה כזאת.
שאלה מהבלוג באנגלית: שאלתי נוגעת לקבלה ולמין של האדם. מפני שהנברא מתחלק לנשמות גברים ונשים, והמטרה שלנו היא תיקון, מתעוררת השאלה, מה לעשות בקבלה עם אנשים ממין לא מוגדר, כלומר דו-מיניים? היכן עליהם להימצא בזמן התפילות: עם גברים או עם נשים? מהו התיקון שלהם? לאיזה מין שייכת הנשמה שלהם: זכר, נקבה או מעורב?
תשובה: בנוגע לתפילות יש לפנות לנציגי הדתות, כאן אין לקבלה מה לומר, מכיוון שאין בה תפילות. התכונות הנשיות והגבריות בתוך הנשמה של האנשים האלה מעורבות, לכן לא ניתן לומר מהי, גברית או נשית. התיקון של אנשים כאלה נעשה כמו התיקון של כולם, עם הערה אחת. מסיבת היחודיות שלהם, הם אינם יכולים להשתתף באופן פעיל בעבודת קבוצת הגברים. השתתפותם היא בלימוד ובהפצה.
שאלה מהבלוג באנגלית: האם אדם כמוני שלומד קבלה עם "בני ברוך", צריך להגביל את משיכתו המינית לגברים, אם אני נמשך גם אליהם וגם לנשים יפות? האם להתחתן, לבנות משפחה וללדת ילדים, זה יותר טוב להתקדמותי הרוחנית מאשר לבנות יחסים עם גבר? האם גבר נשוי שרוצה להגיע לרוחניות, צריך להיות קשור רק לאשתו או יכולים להיות לו מאהבות ומאהבים?
תשובה: לא צריך לעשות שום דבר בכוח. העיקר הוא להזמין על עצמך את האור המתקן, והוא כבר יתקן ויביא אותך לאן שצריך, יגרום לשינויים הנדרשים.
שאלה מהבלוג באנגלית: נאמר, שכדי לברוא נברא (רצון לקבל), האין סוף (עולם אין סוף) היה צריך לברוא משהו הפוך לו. האם זה לא אומר שאין סוף נאלץ לברוא גם "אלוקים" רע כל יכול, ההיפך מאין סוף? והאם לא ההיפך מזה מקרין "אור" או קרוב לודאי "חושך"? כפי שאין סוף רוצה למלא אותנו באור, בתענוג, כך גם הניגוד שלו, להיפך, מוריד אותנו רחוק יותר ויותר מהאור?
נאמר, שעולמנו ("העולם הזה") – נמוך ביותר מכל העולמות, אך נראה שהעולמות יכולים לרדת יותר נמוך. אף על פי שכל הפעולות בעולם הזה באמת אגואיסטיות, חלק מהן נראות אלטרואיסטיות, כלומר, אנחנו נמצאים באלטרואיזם מדומה. מבחינה תיאורטית יתכן שבעולמות התחתונים אפילו אלטרואיזם מדומה אינו קיים.
תשובה: מה שאתה תיארת בתרשים דומה למציאות, אבל על מנת לצאת מהתרשים למציאות, צריך להשתמש במונחים קבליים. מפני שכל מדע משתמש במינוח שלו – לא סתם אוצר המילים שלו אלא כלי מחקר.
בכללות המצבים שאתה הצהרת מדברים על מה שבקבלה נקרא "קליפות". הכוח הרוחני הזה, ההיפך המוחלט מהבורא, הופיע כתוצאה מ"שבירת הכלים", כאשר ה"מסך" לא עמד בתענוג גדול מדי, וכתוצאה מ"אור חוזר" הוא נשבר, ורצון הכלים שהיו מוגנים עד כה, מתוקנים על ידי המסך, הרגיש אפשרות ליהנות ללא "מסך".
הכוח הזה שהשתוקק רק לתענוג אגואיסטי מאור הבורא, הוא המרכז של האגו. אבל לא נכון לחלק את הנברא, הרצון לקבל והקליפות, אותו הדבר, פשוט הקליפות – הן העיקר ומקור האגו של הבריאה, של הרצון לקבל.
לכן, במקור הסדר הפוך: תחילה מתוך רצון של הבורא להנות הופיע הרצון לקבל, הנברא, בהמשך כתוצאה מהתפתחות והשבירה, הופיעו הקליפות. אבל דוקא האופי שלהן הופך את הנברא לניגוד מוחלט של הבורא.
בעולם הזה אנחנו באמת סוגדים לאגו, מפני שכל האידיאלים, אפילו הגבוהים ביותר, אנחנו רואים דרך עדשת האגו.
מצד שני, לקליפות יש תפקיד נוסף, כפי שנאמר: "קליפה שומרת על הפרי". כלומר, בזכות האגו הקטן של העולם הזה שיוצרות הקליפות, אנחנו לא מסוגלים לרצות אור השפעה אמיתי – אחרת אנחנו מיד היינו רוצים בצורה אגואיסטית, כלומר לעולם לא היינו מקבלים אותו.
את מה שאתה מספר על "עולמות תחתונים", מתרחש באמת דוקא בעולם עליון, בעולם ההשפעה – רק שם אפשרי אגו רוחני אמיתי, לכן רק שם אדם מתחיל להרגיש את פעולת קליפות האגואיסטיות שאין להן "אלטרואיזם מדומה". האגו ניתן לאדם "במינון", על פי העקרון "לא נותנים לאדם יותר ממה שהוא מסוגל לתקן".
שאלה מהבלוג באנגלית: תסביר בבקשה את המונח הקבלי הבא ואת דרגתו הרוחנית: בית יוסף (השומרונים), שמתכוננים לחגוג את חג הפסח. שהשנה הזאת תהיה באמת שנת חירותנו, שאלוקים ימיס את לבבות שוכני בית יהודה ויחבר אותם עם לבבות שוכני בית יוסף.
תשובה: בעולמנו חוגגים פסח במסגרת דתות ואמונות שונות.
מנקודת מבטה של הקבלה אלה מנהגים של העולם הזה האופיינים לעמים שונים. אין להם שום דבר משותף עם אופי העבודה הרוחנית לתיקון האגו, שנקראת בקבלה "פסח", מפני שהם מיועדים ונחגגים בעולם שלנו של הקבלה האגואיסטית.
כלומר, אותה המילה אבל עם משמעות שונה, וזה שהמילה נלקחה מספרי המקובלים, לא משנה את העניין.
אבל כל זה לא צריך להפריע לכל האנשים להתקדם בדרך הרוחנית לתיקון העולם על בסיס ערבות והשפעה הדדית, כפי שאמר בעל הסולם, בחברה העתידית המתוקנת, כל אחד יכול להישאר בדתו ובמנהגיו.
שאלה מהבלוג באנגלית: האם אני צודק בכך, שכל מה שאנחנו צריכים זה לרכוש את הרצון להשפיע? כדי להשיג זאת, עלינו לנסות לעבוד בהשפעה בתוך הקבוצה, לעשות כל מה שבכוחנו, עד שנכיר בכך שלמעשה אין לנו רצון לזה וגם איננו מסוגלים לעשות זאת. ואז תתגבש בתוכנו "הצעקה" לבורא שהוא ייתן לנו רצון להשפיע, ואם תפילתנו תהיה שלמה, אנחנו נזכה לקבל אותה. האם זה נכון?
תשובה: אכן זה נכון, אך ישנה תוספת אחת משמעותית: על מנת להגיע לתפילה שלמה, כבר עכשיו אנחנו חייבים להעביר דרכנו אור לחלקים האחרים של נשמת האנושות הכללית, ואנחנו עושים זאת בצורה פעילה על ידי הפצת המסר שלנו. את האפשרות של השפעה מעשית נתנו לנו מלמעלה, ועל ידה, בנוסף לכל הדברים, אנחנו רוכשים כלים לתפילתנו מכל אלה שאנחנו מפיצים להם.
שאלה מהבלוג באנגלית: אני בן 28. מתחילת שנת 2012 אני לומד קבלה. מגיל שש הציקו לי השאלות: "מי אני? מהי מטרת קיומי?".
בעייתי הגדולה ביותר, כמו אצל רבים אחרים, הייתה בעיה כלכלית: אני נולדתי במשפחה ענייה ומעולם לא היתה לי עבודה נורמלית. אבל אני תמיד הסתפקתי בסכום כסף צנוע, שאפשר לי לשמור על קיומי, וביתר הזמן פשוט חיפשתי תשובה על השאלות שהציקו לי. אני שונא את מה שאנחנו עושים בתוך החברה הזאת למען הכסף. כיצד אני יכול להשתלב בעולם הזה? כיצד אמצא את דרכי? אני לא בטוח, האם שיש לך תשובה?
תשובה: על השאלה זאת רק אתה יכול לענות. הקבלה מציעה לך דרך, אבל האם היא מתאימה לך, עליך להחליט בעצמך. אני הייתי מציע לך להקשיב לקורסים שלנו, לברר מהי הקבלה כשיטה, ואחר כך לקבל החלטה.
שאלה מהבלוג באנגלית: בהתחשב בעובדה שעם ישראל נחשב מיוחד ואומות העולם – לא, האם יהיה נכון לראות את אומות העולם כאלה שיש להן כלים גדולים יותר (מה שיאפשר להתגבר מבחינה פסיכולוגית על נקודת המבט הקיימת)?
האם זאת סיבה שהאור שמתגלה עכשיו מספיק לישראל אבל לא מספיק עבור אומות העולם? אם זה נכון, האם על כולנו יחד להשתוקק לאמץ נקודת מבט זאת, על מנת להכיר בגדלות העתידית של 99%? אם זה כך, וההרגשה הזאת תתחזק כל הזמן בעם ישראל, האם היא תסייע לנו לא לאפשר עוינות בהפצה ולא להסתכל על 99% מלמעלה?
תשובה: אצל מי יש נטייה כזאת? – עם ישראל מיוחד רק בכך, שבגלל ההיסטוריה שלו יותר מעמים אחרים הוא מוכן לאמץ את שיטת התיקון, וזאת המשימה ההיסטורית שלו – לממש את השיטה על עצמו ולהעבירה ליתר. אבל בהפצה שלנו אין בכלל צורך לגעת בנושא הזה. אנחנו מפיצים ערבות הדדית שבה כולם שווים, כולם קשורים למערכת אחת, הכול תלוי בכולם וכולם משפיעים על כולם. על כך צריכים לדבר, בלי להדגיש את ישראל ולא להשוות אותו ליתר העמים.
שאלה מהבלוג באנגלית: אנחנו לומדים, שנשאר לנו קצת יותר ממאתיים שנה על מנת לסיים התיקון. אבל היום המצב בעולם עד כדי כך גרוע, ש- 200 שנה עלולים לא להספיק. מה יקרה אם גם ייסורים נוראיים לא יביאו את האנשים לקבלה ולתיקון? האם אפשרי בקבלה מצב שבו התיקון מתממש בלי קיום העולם הגשמי?
תשובה: לא אפשרי. האנושות לא תכחד וללא ספק תגיע לתיקון. אבל יחד עם זאת אפשר להמנע מיסורים.
שאלה מהבלוג באנגלית: האם אפשר לומר שאדם, אברהם והאחרים לא הצליחו להגיע לגמר תיקון, מפני שבאותם הזמנים האגו היה קטן מאוד, וכלי התיקון עדיין לא היו מפותחים מספיק?
תשובה: הם הגיעו לגמר התיקון הפרטי, וזה אפשר להם לעבד שיטה שתביא לתיקון הכללי.
שאלה מבלוג באנגלית: אנחנו לומדים שהצעד הראשון בכניסה לרוחניות הוא רכישת "מסך". בשביל זה עלינו להעלות מ"ן – תפילה שמעבירה השתוקקות חזקה לבורא. אבל הבורא נסתר מאתנו ב-100%. כיצד ניתן להגיע להשתוקקות חזקה כזאת, למדוד אותה ולהיווכח שאנחנו נמצאים בדרך הנכונה לרכישת ה"מסך"?
תשובה: אפשר לבדוק זאת רק בקבוצה. אם אתה משתוקק להתחבר עם החברים בקבוצה, זה אומר שאתה מתקדם בדרך הנכונה.
שאלה מהבלוג באנגלית: כיצד אדם יכול להיות מקובל? מה עליו לעשות לשם כך?
תשובה: ללמוד להעמיד את עצמו תחת השפעת הכוח המתקן, של האור המחזיר למוטב. האור הזה מגיע בזמן הלימוד מהמקורות הקבליים, אם הלימוד נעשה עם הכוונה הנכונה. והכוונה נבנית בתוך קבוצת החברים שנוהגים על פי עצות המורה. בצורה כזאת, ישנם בשיטה שלושה מרכיבים: ספרים, מורה וקבוצה. זה בקצרה, וניתן ללמוד את הכול לפרטי פרטים בקורסים שלנו.
