שאלות ותשובות –56

תשובות של מרצים ממכללת "קבלה לעם" לשאלות של קוראי הבלוג שלי בשפות השונות:

שאלה מהבלוג באנגלית: מר לייטמן, מדוע הפכת אהבה למדע, בזמן שאין לה שום דבר משותף עם המדע?

תשובה: המדע הוא בסך הכול אחת השיטות לדעת וללמוד את המציאות. ההבדל הוא בשיטה ובכלים בלבד. אומנות היא הכרת המציאות בעזרת יצירת דמויות, הכרת המדע היא באמצעות החושים שלנו ובעזרת מודלים לתפיסת המציאות וחוקיה, ליטוש נוסף וחילופי המודלים הללו. כל זה מסיבה שאנחנו מרגישים את עצמנו מנותקים מהמציאות הסובבת, מכל מה שנמצא בחוץ ועובדה שאנחנו תמיד עסוקים בלחקור ולדעת אותה. בנוסף על כך "האנליסט הפנימי" שבאדם תמיד חוקר, לומד ומפתח את כל הביטויים של האדם, של אישיותו. לעיתים זה נקרא ידיעה עצמית. מה שמעניין הוא, שידע עצמי זה דומה למדע דווקא ולא ידע ציורי (למרות שעל מנת להיראות כלפי הסביבה בצורה כלשהי, אנחנו עסוקים כמובן גם "ביצירת הדמות שלנו"). נושא למחקר זה כולל את כל הרגשות שלנו, כולל האהבה. האם איננו מעריכים תמיד את מידת האהבה שלנו, סיבותיה, מהלכיה, נשוא האהבה – על מנת לפתח אותה עוד יותר?

כעת על האהבה עצמה: לאהוב נקרא לחיות בתוך הרצונות ובתוך הדאגות של זה שאוהבים. אהבה מוחלטת היא התכללות מוחלטת עצמית בתוך עולם הרצונות שלו על מנת למלא אותם. אך לשם כך עליך לדעת ולהרגיש אותם בשלמותם! כיצד אנחנו יכולים להתאחד עם הבורא שתכונתו היא תכונת האהבה בלי ללמוד זאת לעצמנו, והכי חשוב את רצונותיו ותכונותיו? כלומר האהבה איננה השגה מתמדת של התכונות של מי שאוהבים – היא דמיון או אם היא אפשרית לרגע קט – היא נדונה למיתה.

שאלה מהבלוג באנגלית: לדעתך חכמת הקבלה היא הדרך היחידה לגלות את האמת על תכלית הבריאה. זאת אומרת, שכל הניסיון הרוחני שנצבר על ידי עד גילויה של חכמת הקבלה היה שקר?

תשובה: אם ניסיונך הוא שקר או לא – עליך לענות בעצמך. ההשגה הרוחנית המוחלטת היא הרגשה והבנה של כוחות וחוקים הפועלים בנו, תשתוקק להשגה זו.