רעל בקצה החרב

כנס חיבור "המדרגה הבאה". שיעור מס' 1

מתוך "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות", בעל הסולם: "המה"מ מזדמן בחרב שלופה וטפה של מרה בקצה החרב, והאדם פותח פיו וזורק בו הטפה, ומת".

"מלאך המוות" הוא האגו שלנו, שכל הזמן חותך ומרחיק אותנו מהרוחניות. וברור שהוא עושה זאת בהתאם לאותה השיטה, לפי אותה התכנית הכללית שאנחנו צריכים להתקדם. עליו לגדול כדי להצדיק את שמו, "מלאך המוות".

אנחנו רואים שבימינו מתגלה המשבר הגלובלי העולמי, והאנושות בהדרגה מתחילה להבין שהבעיה היא לא בכלכלה או בפיננסים, לא במשפחה שמתפרקת, אלא בטבע האנושי. כלומר, אנחנו לא נינצל מהמשבר על ידי שינוי פשוט של מערכות חיצוניות. בסופו של דבר, אנחנו מגיעים להבנה ש"מלאך המוות" הזה נמצא בתוכנו וממית אותנו. אנחנו צריכים להמית אותו בעצמנו, אחרת הוא ימית אותנו. כל פעם הוא חותך אותנו בכוונה יותר ויותר מהחיים הטובים, כדי שנרגיש שחייבים להמית אותו.

"אשר חרבו של מה"מ, הוא השפעת הס"א, שנק' חרב, לסבת הפירוד המתגדל במדת הקבלה, שהפירוד מחריבו". האדם אינו מסוגל להימנע מלהשתמש באגו שלו. אנחנו רואים שאנשים ממשיכים להתנהג בצורה אגואיסטית, על אף שהם יודעים שהם מזיקים לעצמם. אבל הם מוכרחים להשתמש ברצון לקבל שלהם, ובסופו של דבר, "האדם פותח בהכרח את פיו, להיות שמוכרח לקבל שפע הקיום והעמדתו, מתחת ידיה".

כך אנחנו ממיתים את עצמנו מדור לדור, חוזרים לעולם הזה שוב ושוב עם רצון להנות עוד יותר גדול, ושוב בולעים את אותה טיפת המוות, "עד שמגיע אליו טפה של מרה, שבסוף החרב, שהוא גמר הפירוד לניצוץ האחרון של נשמת חייו".

אנשים חייבים להבין סוף כל סוף, שהשימוש ברצון לקבל ממית אותם. ולא משנה עד כמה אנחנו בוערים מתקוות חדשות לנצל אותו, מחפשים צורות שונות ומשתדלים לגבור עליו, אבל בכל זאת, אם לא בדור הזה, אז בדור הבא כולנו נצטרך להגיע ל"הכרת הרע". בסופו של דבר, אנחנו נבין שהטבע שלנו מאלץ אותנו להמית את עצמנו.

"מלאך המוות" ממית את עצמו על ידי זה שמגלה לנו שהוא גורם לנו מוות. הוא מעורר אותנו להילחם נגדו. זה מזכיר את הסיפור של גלות מצרים, שבהתחלה היה נראה כי פרעה הוא טוב! שבע שנות שובע, שפע מוחלט, נראה שהצלחנו להשתלט על "מלאך המוות" והוא פועל לטובתנו.

אולם, בסופו של דבר, אנחנו מתחילים להרגיש בו שבע שנות רעב. זה כבר לא אותו פרעה. המלאך שהוביל אותנו לאורך החיים נעשה פתאום אכזרי. קודם חשבנו שכל החיים לפנינו עם כל ההזדמנויות של "החלום האמריקאי", שנמשיך להתפתח ונקבל מהחיים יותר ויותר, היה נדמה לנו שכל העולם נפתח לפנינו לרווחה.

ופתאום אנחנו מגלים שאנחנו נעולים בתוך העולם הזה, שכל יום נעשה יותר ויותר חשוך, צפוף ומחריד, מאיים להמית אותנו. ובסופו של דבר, אנחנו מבינים שהבעיה היא לא בעולם, אלא בנו, בטבע האגואיסטי שנמצא בתוכנו ומעורר אותנו לחיים, ב"מלאך" שלנו, כלומר בכוח הפנימי.

וכך הוא בעצם ממלא את תפקידו, כמו פרעה ש"קירב" את בני ישראל לבורא. זה אותו ה"מלאך" שעל ידי התנגדותו מבצע את מלאכתו נאמנה. "מלאך", הוא כוח הטבע שאין לו בחירה, חלק מהתכנית הכללית שתפעל עד שסוף סוף נרגיש שאין לנו ברירה ואנחנו חייבים לברוח ממנו.

כנס חיבור "המדרגה הבאה", שיעור מס' 1, 26.04.2013

ידיעות קודמות בנושא:
ממה בורחים?
חזרתה של בבל העתיקה
פרעה יוצא מתוך הצל

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest