קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אתה מציע לקבל החלטות על חלוקת "עוגת התקציב" מסביב לשולחן עגול פתוח. אבל עכשיו הרי כל אדם חושב על בעיותיו הפרטיות. מה יחייב את האנשים לשנות את חשיבתם?
תשובתי: הרצון להשיג הצלחה. כי לא ניתן להשיג אותה בצורה אחרת. העם דורש, קודם כל, תחושה של צדק, של חיבור, של קשר. אני רוצה להרגיש שיש לי לא פחות מהאחרים, כשאנחנו מגיעים לחשבון הכללי.
למה אף אחד לא מצליח בעולם של היום? – מפני שאין לו את השיטה הזאת. ב"קשר" האגואיסטי שקיים היום בינינו אף החלטה לא תחזיק מעמד. והעם בכל העולם יוצא היום לרחובות. זאת הגישה שלהם, הם מרגישים שבצורה כזאת הם הופכים לשליטים.
בכל העולם הממשלות התרחקו מהעם ודנות על משהו בינן לבין עצמן, כאילו העם קיים בנפרד. והיום המצב משתנה, והעם מתחיל להרגיש שהוא מעל לממשלה ולא מתחתיה, מפני שהעולם הופך ל"עגול", לאינטגרלי.
האינטגרליות הזאת מורגשת ביתר בירור בעם. בממשלות יושבים אינדיבידואליסטים, שכל אחד מהם פועל לפי ראות עיניו. זה לא תואם לטבע ולכן זה לא מביא להצלחה. ואילו העם מרגיש שעכשיו יש לו יותר כוחות, מפני שהוא מתאחד באופן אינסטינקטיבי ל"עיגולים", וגם הטבע הוא "עגול", קשור הדדית.
לעם יש תמיכה פנימית, ביטחון פנימי, ולכן בכל המדינות האנשים יוצאים לרחובות, וזוהי רק ההתחלה.
שאלה: אתה מאמין שכוח הרצון להשיג הצלחה ינצח את כל שאר החישובים מסביב לשולחן העגול?
תשובתי: אין ברירה אחרת. אפילו בצורה אגואיסטית טהורה, כולם צריכים להבין שההצלחה תלויה בכך שהעם יקבל תחושה של דין צדק. דין צדק כמו במשפחה. נוכל להגיע להרגשה כזאת אם נדון, בשידור חי, איך לחלק את מה שיש לנו בין כל הנזקקים. עלינו לאסוף את כל הבעיות: של האימהות החד-הוריות, של הגמלאים, של הסטודנטים, הרופאים וכן הלאה – ולערוך דיון כללי משותף.
והדיון הזה צריך להראות שהבעיות נפתרות בצורה צודקת. בצורה כזאת העם מתקרב לחיבור. יש כאן מקום לכל הקבוצות, לכל הדעות, אבל כמו במשפחה. ובדיון הזה משתתף כל העם.
קודם כל, העם צריך להיווכח שזהו דיון קונסטרוקטיבי. בינתיים כולם דנים: האחד זקוק לדבר אחד והשני לדבר אחר, אך בהדרגה נוצר סדר עדיפויות, סולם ערכים.
שאלה: מי מחליט מה סדר העדיפויות, המומחים או העם?
תשובתי: העם. חייבת להיות הסכמה כללית משותפת, ממש כמו משאל עם, שתוצאותיו מוצגות בכתובית רצה על מסך הטלוויזיה. תוכנית ריאליטי בזמן אמת. אם לא עושים את זה בצורה כזאת, אף אחד לא יאמין באמיתות התוצאות. ואילו דיון פתוח לא ישאיר מקום להתנגדות, ויגרום לגיבוש וליכוד העם.
כלומר הגישה לחלוקת התקציב ולכל שאר הפעולות בכלכלה, חייבת להיות משפחתית. למה שהמדינה לא תהיה משפחה? זה נקרא צדק חברתי. צדק חברתי פירושו לחיות במשפחה בערבות הדדית.
ידיעות קודמות בנושא:
איך להתחלק בצורה נכונה
כל העם סביב שולחן עגול
בעיות משותפות נפתרות בפורום משותף
