נופלים למעלה

שאלה: כשאני בודק את היושר הפנימי שלי, אני רואה שאינני מסוגל להחזיק בקביעות בדאגה לערבות. קל לי יותר למצוא איזשהו עניין חיצוני וקונקרטי ולסמן "וי" בפנקס…

תשובתי: גם זה דבר טוב. גם ה"וי"ים האלה דרושים לנו. הרי הדרך שלנו היא כולה הכרת הרע. והבעיה כאן היא שאנחנו כמעט ולא רואים התקדמות.

אני מרגיש את עצמי טיפש, אך אני בכל זאת בא ללמוד ומשתתף בחיי הקבוצה. יש בתוכי ייאוש, חוסר כוחות וחוסר כל כוונה, ובכל זאת אני ממשיך בדרך. יחד עם זאת, אינני מבין שזהו האור שפועל עליי בצורה כזאת. אם לא הוא, לא הייתי מסוגל לזוז מהמקום. הייתי מרגיש התמוטטות גמורה.

וכך אני חווה בו זמנית עליות וירידות. על אף שהתייאשת, אתה בכל זאת ממשיך הלאה. על אף שאתה נמצא בזלזול ובצער, אתה בכל זאת מתחבק ושר עם החברים. אתה כל הזמן הולך קדימה, נופל, אך גם מתרומם כלפי מעלה. אלה כבר לא תקופות נפרדות של ייאוש ועידוד שמתחלפים לסירוגין, אלא עכשיו הם כבר הופכים לשני קווים שעומדים זה מול זה, שביניהם רוטטת האמפליטודה של המצבים שלך. וזה כבר סימן להתקדמות.

צריך להבין: אם היום אני מזהה בצורה מדויקת יותר את הרע שבי – אז זה כבר צעד גדול קדימה. כי דווקא האור הוא זה שמגלה בתוכי את מה שלא ראיתי קודם לכן. עוד אתמול היה נדמה לי שאינני מזיק לך בשום דבר, והיום אני מתפלא לגלות שאני מתייחס אליך בצורה רעה. למחרת אני כבר אוכל את עצמי על כך שאינני מסוגל להשתנות.

מצד אחד, זה מכניס אותי יותר ויותר לתוך ייאוש, ומהצד השני, אני צריך לומר לעצמי: "רגע אחד, מאיפה כל זה נובע? אני מרגיש יותר רע, מפני שנשפך עליי יותר אור. אז זה סימן שהרווחתי. אני גדל, והיצר הרע גדל יחד איתי, בתחרות".

וזהו סימן להתקדמות, לאיכות של הרע שמתגלה בתוכי. זה לא פשוט להשיג את זה, וגילוי כזה עולה ביוקר. כי אני הרי רוכש אוצר שלם, ואני סוף סוף מגלה את השבירה בדרך לתיקונה.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "אהבת ה' ואהבת הבריות", 31.10.2011

ידיעות קודמות בנושא:
איך לקבל טיפול, אם אתה לא מרגיש שאתה חולה?
אל תסמוך על הסיסמאות
ירידה? כלל לא הייתה!

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest