מעריצים ומעריצות

שאלה: אחת המעריצות של להקת "בוי-בנד" הדרום קוריאנית החליטה להפוך אותם לתא  מתואם אחד: "כל המעריצים אוהבים לאסוף צילומים של הזמרים והלהקות האהובים עליהם, והחלטתי להראות בדוגמה מהביולוגיה כיצד אפשר לדָמות את הלהקה לאורגניזם חי".

היא חילקה את חברי הלהקה לפי תפקידים והגדירה לכל אחד מהם את מרכיבי התא הקבועים שלו. האם אפשר לקחת את תפקוד התא כדגם של בניית קבוצה או חברה?

תשובתי: בעיקרון כן. ידוע שכל אורגניזם מורכב מחלקים המנוגדים זה לזה, אבל למען הקיום ויצירת אורגניזם אינטגרלי מורכב חדש, עליהם להתקשר באופן מסוים. בסיס הקשר הזה הוא שכל אחד מהם מכופף את עצמו כלפי הדעה, התפקיד והמטרה המשותפת. כלומר, במובן מסוים כל אחד מכניע ומשפיל את עצמו, אפילו משמיד משהו בעצמו, ללא ספק מגביל את עצמו, כדי ליצור אורגניזם אחד מתואם, רב תכליתי וחיוני. כזה שיכול להיות בכל מיני מצבים אפשריים, לשחק איתם, וכך להוסיף ביטויים שונים לגמרי של התכונות הפנימיות שלו. מה גם שהביטויים הללו כבר יהיו מורכבים ואיכותיים. לדוגמה, כלי נגינה שונים המתחברים לכלי מוזיקלי ענק, תזמורת. הרגשות שלהם, הביטויים שלהם, התחושות שלהם, הכול מתחבר יחד ולכן מקנה שילוב מיוחד של צלילים.

שאלה: כאשר החל להיווצר תא גרעיני מתאים לא גרעיניים, הוא נוצר בהשפעה של סביבה אגרסיבית. כיצד אורגניזם אנושי יכול להתארגן ללא השפעה של סביבה אגרסיבית, אלא מהשפעה חיובית?

תשובתי: בלתי אפשרי לעשות זאת ללא השפעה שלילית. צריך להיות אויב משותף לכולם, שהודות לו הם יתחילו להתחבר. כדי להתחבר לא יכולה להיות השפעה חיובית, מפני שכל החומר שלנו הוא אגואיסטי. לכן כדי שאתגבר על האגו שלי דרושים הפחדות ואיומים חיצוניים עצומים. יכול להיות שבעזרתם אוכל לכופף את עצמי כלפי אחרים, נניח לקבוצה מסויימתולהיכנס לתוכה כך שהם יראו ממני תועלת מפני שאני מוכן לבטל את עצמי בפניהם ולהיכנס לתוכם כמרכיב אינטגרלי מוחלט.

שאלה: כלומר, עכשיו האיחוד הזה בקרב החברה הוא פשוט בלתי אפשרי?

תשובתי: בלתי אפשרי, בשום צורה. החברה צריכה להרגיש איום של השמדה, ורק אז היא תהיה מסוגלת לחשוב על להתאחד באופן אינטגרלי, מפני שכל איחוד מבוסס על ציות שלי לאחרים.

הערה: בחברה אנושית, בקולקטיב, בפלוגה, בהחלט יתכן שאדם שמבצע פונקציה מסוימת, ברגע מסוים יגיד: "זהו, מספיק, התעייפתי, לא יכול".

תגובתי: לא. כאשר בני אדם מתחילים להתחבר ביניהם, הם עובדים בכזאת צורה שהאיחוד שלהם משפיע עליהם באופן חיובי. הם רואים התקדמות, תוצאה חיובית. אם בהתחלה נאלצנו לברוח ממוות, כאשר אנחנו מתחילים להתחבר נפרשים לפנינו חיים חדשים, מדרגה חדשה. זה עניין אחר. כאן כבר מופיעים כל מיני מרכיבים חיוביים שמושכים אותנו קדימה. כמובן שהמצב ההתחלתי הוא אך ורק פחד מהמוות, כלומר בריחה מהמוות.

שאלה: מנקודת מבטה של חכמת הקבלה, כיצד מכונה המצב שרוכשים תוך כדי שיתוף פעולה בקבוצה?

תשובתי: "איחוד", כאשר כל אחד מתחיל לראות באחר חלק ממנו, ומבין שללא חיבור עם אחרים הוא לא ירגיש חיים חדשים. מורגשים חיים בדרגה חדשה. לא תוכל להעביר זאת לאנשים שלא מרגישים את זה, מפני שבאמת עליך לבטל את עצמך, להיכנס לתוך אחרים, להתחבר איתם, ובקשר ההדדי להרגיש מצב חדש לגמרי, חיים חדשים.

החיים נמצאים במקום שבו אתה מרגיש את האחרים במקום את עצמך. וההרגשה הזאת מדהימה, היא יוצאת ממסגרות החיים שלנו. חייך האישיים, האינדיבידואליים, הם הרגשת עצמך, ולעומת זאת כאן אנחנו מתחילים להרגיש את האחרים ולקבל אותם דווקא כחיים שלנו. כלומר, כל מה שקיים מחוצה לי נקרא "חיים רוחניים", וכל מה שקיים בתוכי נקרא "חיים גשמיים".

עם זאת, אני לא מסוגל להיכנס למצב הזה ולבטל את עצמי, גם אם מצפים לי דברים טובים והרגשות לא ארציות. אני לא מסוגל להתגבר על האגו שלי, שמהווה עבורי מכשול להתחבר עם אחרים. כאן חייבת להיות פריצה רצינית מאוד קדימה, ואותה יכול לספק רק פחד גדול מאוד.

יש דרך להתגבר על הפחד בקלות, אם האדם מראש ממקם את עצמו בכזאת קבוצה, רוצה להתחבר עם אחרים, הולך אליהם, משתתף איתם וכן הלאה. בכל מקרה, כניסה אמיתית לקבוצה מלווה בפחד ש"יזרקו" אותו, שמסמל עבורו ממש מוות רוחני. המוטיבציה היא נפלאה, מפני שבזה אני מתחיל להרגיש את החיים מחוצה לי.

בכך שאני מרגיש את עצמי, אני מרגיש חיים בהמיים שיסתיימו אם לא היום אז מחר, אבל כאשר אני יוצא מעצמי אני מתחיל להרגיש את החיים מחוצה לי, והם נצחיים ומושלמים.

מתוך תכנית הטלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן", 2.12.2018