קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: פריץ הבר הוא כימאי יהודי מפורסם ופטריוט גרמני. הדעה הרווחת לגביו הוא שהוא הציל לפחות מיליארד בני אדם מרעב כשאוכלוסיית העולם החלה לגדול במהירות והיבול החל להתדלדל. הוא המציא דרך לייצר דשן אמוניה מחנקן ומימן, קראו לזה "לחם יש מאין". אבל אז הוא החליט להוכיח את נאמנותו לגרמניה ויצר גז חנק, גז חרדל. כתוצאה מכך יותר מ-3,000 חיילים צרפתים מתו מוות נוראי במלחמת העולם הראשונה. אשתו התאבדה מבושה, ושנים לאחר מכן גם בנו התאבד. לימים הוא קיבל פרס נובל ועמד בראש המכון שפיתח את גז הציקלון B, שהרעיל מיליוני יהודים במחנות הריכוז, ביניהם גם קרוביו וחבריו. בשנת 1933 היטלר עלה לשלטון ופריץ הבר נזרק מהמכון. לאחר מכן הוא מת מהתקף לב. איך יכולים לדור באדם אחד גם רצון להאכיל את העולם וגם להמציא גז חנק?
תשובתי: אני חושב שהוא לא חשב על ההשלכות, לא של זה ולא של זה. הוא היה פשוט מדען בעל דחף ליצור משהו אפקטיבי מבלי שתהיה לו הכרה לגבי השימוש במה שפיתח.
שאלה: איך אפשר לחיות כך, כשלנגד עיניך מושמדים אלפי אנשים כתוצאה משימוש בהמצאה שלך?
תשובתי: מה שמעניין מדען זה הדחף לגלות, הוא לא כל כך מודע להשלכות של מה שהוא מייצר.
שאלה: אין באדם עקרונות שהוא לא מוכן לוותר עליהם?
תשובתי: לא. מדען אמיתי לא מרגיש את החיים, בשבילו המדע זה החיים. מה יקרה אחרי כן לא מעניין אותו, אין לו עניין בזה.
שאלה: האם כך מובילים את האדם מלמעלה?
תשובתי: כן, לכן אין מה להאשים אף אחד בשום דבר בכלל, אי אפשר לעשות שום דבר כי זה לא בידיים שלנו.
שאלה: הכול חזר למשפחה שלו כבומרנג, הקרובים שלו נרצחו על ידי הגז שהוא המציא. האם יש חוק "בומרנג"?
שאלה: בעיקרון כל הטוב והרע שאנחנו עושים, חוזר לכולנו וכמובן לקרובים שלנו. אנחנו צריכים לחשוב ולעקוב אחרי הדברים, ואולי לעתיד אפילו לנסות להסיק מסקנות.
שאלה: יש כזה חוק?
תשובתי: כן, לכן עליך לבחור מה אתה עושה, במה אתה עוסק ולקראת מה אתה הולך.
