דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / ממלא המקום של הבורא, שמנהל את כל הבריאה

ממלא המקום של הבורא, שמנהל את כל הבריאה

אנחנו נמצאים במערכת כוחות שהתפשטה ממעלה למטה. ולכן, במערכת הזאת נוצר סולם המדרגות, שכל אחת מהן בנויה מכוחות מנוגדים, בשילוב שונה שלהם גם לפי הגודל וגם לפי האיכות.

וכל השוני של הכוחות האלה הוא בעומק דרגת הרצון (העביות) שבו הם עובדים, שמשנה את האיכות. הרי הרצון יכול להימצא בכל מדרגה: דומם, צומח, חי ומדבר (שורש, א', ב', ג', ד'). אך כשאנחנו מתחילים לעלות ממטה למעלה, אנחנו כל הזמן מקבלים בהתחלה רק כוח אחד, כוח הקבלה. לאחר מכן אנחנו מתחילים לעבוד עם הקבוצה ובתוכה אנחנו רואים את הכוח השני, את כוח ההשפעה. כנגדו אנחנו מגלים כבר כוח קבלה אחר, לא את אותם הרצונות הארציים שאיתם אנחנו מגיעים בהתחלה.

כשאנחנו מתחילים לעסוק בחכמת הקבלה ומנסים להתחבר עם הקבוצה, אנחנו מעוררים בכך את האור, והוא מקרין בנו רצון חדש, נגד החיבור, נגד הקבוצה, נגד ההשפעה והאהבה. ואז, בעזרת האור הזה אנחנו מתחילים לגלות את הרע שלנו.

רק בזכות ההתכללות בקבוצה מופיעים באדם שני הכוחות האלה, העומדים זה נגד זה: כוח הטוב וכוח הרע, ששייכים למטרה הרוחנית, ואיתם הוא עובד כדי להשיג אותה. וכל התכונות והנטיות שאיתן הוא הגיע בהתחלה לחכמת הקבלה, אין להן כל חשיבות. אלה הן רק איכויות טבעיות של הגוף הבהמי שלו.

לכן, כל ההצלחה של ההתקדמות הרוחנית תלויה בצורה שבה האדם מנסה להתכלל בקבוצה ולהשיג חיבור ואיחוד. כוח הדחייה יתגלה לו, ושני הכוחות הללו יתחילו לפעול, לפעמים לפי הסדר, בזה אחר זה, ולפעמים בהתנגשות זה עם זה. ואז יתגלה לו כוח התפילה, שבלעדיו לא ניתן לחבר את שני הכוחות האלה יחד.

מצד אחד, הוא אינו רוצה לאבד את ה"אני" שלו תחת הכוח האין-סופי של ההשפעה, אך הוא גם אינו רוצה להישאר משועבד לאגואיזם, לכוח הקבלה. גדֵלה בו אישיות עצמאית, שעומדת בדיוק באמצע, בין שני הכוחות, ומקבלת החלטה. הוא רוצה לעלות מעל לשני הכוחות האלה, הימין והשמאל, בקו האמצעי. על זה הוא מבקש מהבורא בתפילתו.

תכונת הבינה שהאדם מקבל, מאפשרת לו להחזיק את שני הכוחות האלה בשיווי משקל, ולהיות מעל שניהם. הוא רוכש את הכוח "לקבל בכוונה על מנת להשפיע", שמאפשר לו להשפיע לבורא.

שני הכוחות האלה: הקבלה וההשפעה, נמצאים בו, והוא בעצמו הופך להיות הראש של הפרצוף הרוחני, וקובע כמה ואיך הוא יכול להשפיע. כך האדם מתקדם במדרגות הרוחניות. הוא אינו מבקש מהבורא שכוח אחד יגבר על השני, אלא הוא מבקש את היכולת לחבר אותם יחד ובכל פעם להיות ה"ראש" מעליהם.

על זה הוא חושב כל הזמן. ולכן הוא נקרא חכם, "תלמיד חכם", שבזכות התפילות שלו, הוא כל הזמן לומד מהבורא (מהחכם) את היכולת להשתמש בצורה נכונה בשני הכוחות האלה. בכך הוא מעלה את עצמו מעל לבריאה והופך להיות כמו הבורא, שגם הוא משתמש בכוח ההשפעה וכוח הקבלה, אך נמצא מעליהם ומקבל החלטות. בדיוק כך מתחיל לפעול גם הנברא.

מתוך שיעור בנושא "תפילה", 10.03.2011

ידיעות קודמות בנושא:
הרוצה להביט בפניו של הבורא
לעלות לשורש של שורש הבריאה
סוף עידן הקרח של הנשמה

One comment

  1. מאוד מרתק!!

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest