קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
ספר הזוהר דורש מאיתנו הכנה מיוחדת. כיוון שזהו מקור האור העוצמתי ביותר שישנה את הטבע שלנו בתנאי שאנחנו נכין את עצמנו נכון לעבוד עימו.
קודם כל, במצבנו הנוכחי עלינו להתאים בצורה מקסימלית לאור העליון שמביא לנו הזוהר. לשם כך אנחנו מנסים להידמות עד כמה שאפשר למחברי ספר הזוהר, רבי שמעון ותשעת תלמידיו. הם בעצמם מספרים שבתחילת עבודתם הרוחנית, גילוי הזוהר, אור החכמה של עולם האצילות, מתפשטת ביניהם לפתע שנאה הדדית. האור שהם מושכים מאיר בתוך רצונותיהם ולמרות הדחף שלהם לחיבור, נוצרת ביניהם דחייה הדדית. כשהם ניצבים מול האור של הזוהר, הם רואים שהם הפוכים ממנו.
הדרך מתחילה מגילוי הרע והאדם צריך להרגיש זאת כל פעם, אחרת פעמיו הראשונים יהיו שגויים. נאמר "בראתי יצר הרע, בראתי תורה תבלין… כי המאור שבה מחזירו למוטב". מדובר על שלושת הקווים. יצר הרע זה קו השמאל, תורה תבלין היא קו הימין, המאור המחזיר למוטב, והקו האמצעי היא הנשמה המתוקנת שלנו, הרצון של קו השמאל המתוקן על ידי כוונת קו הימין. יצר הרע, האגו מגיע לא בעצמו אלא בהשפעתו של האור. אז אנחנו פונים לקו ימין לתורה, והאור שמגיע מלמעלה מחזירנו למוטב, לבורא, לקו האמצעי.
מגילוי הרע מתחיל כל שלב בדרך התקרבות לבורא, מאפס ועד גמר התיקון. אפילו קבוצתו של רבי שמעון שהייתה בדרגות רוחניות גבוהות ביותר עברה את אותם השלבים. בלי לגלות את השונא שלנו איננו מסוגלים ללמוד קבלה ולמשוך את האור. אנחנו מנסים להתאחד בכל כוחנו ואז אנחנו מרגישים שליבנו אטום ובפינו טעם תפל. אך המטרה היא גדולה וזה גורם לנו להזדקק לאור, לבורא, שיבוא ויתקן אותנו. לא נניח לו עד שיתגלה ויקיים קשר בין החברים כדי שנהיה לכלי אחד בערבות, כאיש אחד בלב אחד ברצון משותף. אתה דורש זאת. לא משנה שאינך יודע בדיוק מה זה אומר. למרות שאין לך שום דחף לאיחוד ובכל זאת אתה צועק יחד עם כולם.
כך אנחנו ניגשים לקריאת ספר הזוהר מתוך רצון להתאחד. ההתחברות מאפשרת לנו למשוך את האור העליון. בהתחלה כל אחד בנפרד ואחר כך באמצעות האור המקיף אנחנו מגיעים לאיחוד. באיחוד זה אנחנו נגלה את העולם העליון. מדרגה רוחנית מתגלה בקשר בינינו. בהתחלה אנחנו מגלים בינינו את יצר הרע (1), אחר כך דורשים שהאור יחבר בינינו (2). אז האור מבצע את הפעולה ומחבר אותנו בקו האמצעי, ברצון משותף (3).
