אין רצונות רעים

זוהר: פרשת בשלח, סעיף תמ"ד: הראשון שבא לעשות מלחמה בישראל היה עמלק. ומשום זה, ואחריתו עדי אובד. שכתוב, כי מחה אמחה את זכר עמלק.

לכל אחד מהרצונות שלנו, אפילו הגדולים והרעים ביותר, ישנו תפקיד משלו. לכן אנחנו צריכים להתייחס לכל בצורה נכונה, גם לטוב וגם לרע. ולמרות שאנחנו שׂונאים את הרע הכלוא בתוכנו, לא רוצים ולא אוהבים אותו, והיינו שׂמחים אם הוא היה נעלם, אך איננו מבינים כמה אנחנו מרוויחים מזה שהוא מתגלה בנו, עד כמה כל גילוי הרע מרפא את האגואיזם שלנו, את הגוף של הנשמה שלנו, מקדם אותנו קדימה, אל הבורא.

יחד עם זאת הרע אינו נעלם למרות שאנחנו דוחים אותו, אלא מגיע לתיקון. כל הרע נקרא רע מאחר ואינני יכול בינתיים להופכו לטוב. אני יכול רק לברר אותו, לקחת ממנו חלק ולתקן, וחלק אחר להשאיר למטה. מזה מורכב הבירור שלנו. ובגמר התיקון כל הרע ייהפך לטוב, ושם אנחנו נזדקק לגמרי לכל הרצונות שלנו.

לכן כל אותם הרצונות שנקראים "עמלק", "המן", הרצונות הגרועים ביותר שלנו, שלא ניתן כביכול לקשור עם האור, ואין שום סיכוי לדמות אותם לאור, בגמר התיקון הם גם כן רוכשים כוונה על מנת להשפיע ומצטרפים לנשמה הכללית, למלכות דאין סוף.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 14.11.2010

2 comments

  1. תודה

  2. שלום לרב ולכל החברים
    גיליתי ש….(?)
    עמלק=ע ל מ נת לק בל
    ע ל
    מ נת
    ל
    ק בל

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest