מדריך ליצירת צוותים – חלק ח'

עקרונות של היווצרות הצוות: להפסיק את הרכילות

הערה: כלל שביעי: בצוות אין מקום לרכילות, גם ביקורת אפשרית רק בזמן שנקבע מראש, עם הכנה מיוחדת.

תגובתי: ודאי, זה כלל שנובע מהכלל הקודם,  אם אנחנו רואים מולנו רק את עצמנו ולא אחרים, אז איזו ביקורת יכולה להיות? זה אומר שאני מבקר את עצמי או שאני מעביר ביקורת על איך שאני רואה את האחרים בתוכי, מפני שאני אף פעם לא רואה אותם.

שאלה: באיזו תדירות אתה ממליץ לארגן אספות שבהן אנחנו מבקרים זה את זה ומציגים טענות?

תשובתי: לפעמים, כתרגילים פעם בחודש, לא יותר.

שאלה: ועד אז להחזיק הכול בתוכי?

תשובתי: ועד אז לעשות תרגילים: כל מה שאני חושב על אחרים, אני חושב על עצמי.

הערה: אמרת שבשלבים הראשונים של היווצרות הצוות עדיף להעביר ביקורת באופן לא ישיר אלא דרך האחראים, מפני שאם אני מעביר ביקורת על האדם ישירות אז הוא כאגואיסט לא יקבל זאת ויתלקח סכסוך.

תגובתי: כן, עדיף לעשות זאת בעקיפין.

שאלה: האם לא עדיף שיהיו בין החברים יחסים ישירים וכנים?

תשובתי: יכול להיות, אבל תלוי באיזה שלב של הלימוד.

שאלה: כלומר, לא היית מייעץ להעיר הערות באופן ישיר בשלב ראשון?

תשובתי: לא. רק כאשר מצטברת כמות מספקת של בירורים, התנגשויות והתקשרויות הדדיים, כאשר תתחילו להבין זה את זה לעומק והמטרה תהיה ברורה יותר והכרחית, אז אפשר לעבור לדרגה כזאת של יחסים הדדיים.

שאלה: האם צריך לקבוע מראש נושאים שעליהם לא נדון כי אנחנו יודעים שהם מעוררים סכסוכים ועימותים, למשל נושאים כמו לאום, דת, משפחה או ליהפך, האם צריך לגלות את כל זה בינינו?

תשובתי: לא, אנחנו לא מדברים על שום דבר שיכול להיתפס בצורה רעה על ידי אחרים. לא כדאי להעלות נושאים כאלה עד שלא נתוקן באופן כזה שפשוט נפסיק לראות באחרים משהו שהוא לא בתוכי, ואז כל זה ייעלם ולא יהיו סיבות להגבלות.

הערה: באמת ההבדל בין המינים, בין גבר לאישה, הבדלים לאומיים ודתיים יושבים עד כדי כך עמוק בתוך האדם, שעד שהוא לא יתעלה מעליהם עדיף לא לגעת בנושאים האלו. זה יכול להרוס כל צוות: בעסקים, בספורט, בכל מקום.

מתוך תוכנית טלוויזיה "מיומנויות ניהול", 18.06.2020