קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
טענה: אם נתבונן על הכול במבט גלובלי, יוצא שכל המדעים נוצרו בשביל לשרת את הגוף.
התייחסותי: מדעים – הם תצפיות של האגואיזם שלנו בדברים, שהוא יכול להרוויח מהם, באיזה מאורעות הוא יכול להשתמש לטובת עצמו, ומאיזה עליו להיזהר. אפילו כשאנו צופים בתופעות המרוחקות מאיתנו, תמיד זו תהיה צפייה והערכה ברצון האגואיסטי שלנו ובשכל. רק בנו הן קיימות. יוצא שהמדעים הם תצפיות של "מה יכול להיות טוב בשבילי".
התצפית שלנו בנויה מ 4 שלבים של השגה (למתקדמים: זה נובע מד' בחינות של אור ישר, מבנה הוי-ה). לכן מלכתחילה איננו רואים את הגישה האגואיסטית-צרכנית שלנו, אבל אחר כך היא מתבררת יותר ויותר ואנו משתמשים במדע כמשרת לאגו. האדם תמיד צופה מתוך התכונות שלו ("כל הפוסל, במומו פוסל"), מתוך עצמו.
דרך אגב, גם הקבלה נוצרת באדם כמדע תצפיתי, היינו מתוך תכונתו של האדם. אך כאן מדובר לא בתכונה טבעית-מולדת (אגואיזם) אלא בתכונה שהאדם פיתח באופן הכרתי – תכונת הנתינה (אלטרואיזם). כל התצפיות והמחקרים אינם מבוססים על "מה טוב לי" אלא על "מה טוב לבורא", היינו מה מתאים לחוק העליון של הטבע, חוק האהבה והנתינה.
מאות זנים חדשים התגלו באנטארקטיקה
מדענים מ-23 מדינות סיימו מסע היסטורי בימת "רוס" שביבשת אנטארקטיקה. במהלך המסע הם העלו בחכתם לא פחות מ-30 אלף בעלי חיים, וגילו מאות זנים חדשים. "גודלם הענקי הפתיע אותנו", הם סיפרו
האם ישנם עוד הרבה זנים של בעלי חיים שהאדם עדיין לא הכיר?
מה זה אומר?
שמה שכתוב בתנ"ך על כך שהאדם נועד לשלוט בחלקי הבריאה לא נכון?
מדוע מה שאנו רואים הוא מה שאמור לשרת אותנו, האין זה כפי שנאמר: "האדם הוא נזר הבריאה?"