דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מדוע אנחנו אוהבים לשחק?

מדוע אנחנו אוהבים לשחק?

שאלה: מהו השורש הרוחני של המשחק, ומה מסמלת התחרות?

תשובתי: המשחק והתחרות הם דברים חשובים. השורש של המשחק הוא גבוה מאוד, כמו שכתוב, "הבורא משחק עם הלוויתן". הנברא נקרא בצורה אלגורית "לווייתן", והבורא משחק איתו כדי לפתח אותו עד שיהיה דומה לו. בעזרת המשחק, הנברא מתפתח צעד אחר צעד כדי להשיג את המטרה, תוך כדי עלייה מדרגה אחרי מדרגה. המטרה האמיתית היא שהנברא ישיג את דרגת הבורא. זהו השורש הרוחני של המשחק.

מאותו השורש, הנברא משתלשל עד לעולם שלנו כדי שתהיה לו הזדמנות לעלות בצורה עצמאית, לרכוש בעזרת המשחק את עולם אין-סוף. אנחנו צריכים לשחק ולנצח, כמו שכתוב: "ניצחוני בניי". הבורא רוצה שנשחק והוא גם רוצה שננצח. הניצחון שלנו משמח אותו, זה הרי הסימן שלמדנו להיות כמוהו.

האהבה למשחק נובעת מהשורש שלנו, ולכן אנחנו משחקים כל החיים. גם המבוגרים משחקים, ולא רק הילדים שהטבע דוחף אותם לכך. המשחק הוא דבר רציני. הוא מראה שהאדם מתכוון לפתח בתוכו דבר חדש ובלתי-ידוע, באמצעות התחרות והמאבק. התחרות אינה חייבת להיות מול מישהו אחר; האדם יכול להתחרות גם עם עצמו: היום אני מרים משקל של 20 ק"ג ומחר 25 ק"ג. אני מתחרה עם עצמי על היחס לתופעות ועל גובה ההישגים, וזה קורה בכל רגע.

בכל מצב ובכל התנהגות אני מודד את עצמי ומשווה את עצמי לעומת האחרים, לעומת עצמי, או לעומת הערכים שיש לי. אחרת אינני מרגיש את החיים. החיים הם המילוי מהמשחק, והמשחק האמיתי והמועיל ביותר הוא המשחק עם הבורא, שמטרתו היא להידמות לו.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "שאל את המקובל", 23.06.2010

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest