קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אתה אומר שאין צורך לשנות את העולם הגשמי, אלא צריך רק להתעלות מעליו ולשהות בעולם הרוחני. אך אם אני עושה זאת, אני משתנה וגורם לשינויים בעולם שלנו. במקום לרצות בית גדול יותר, מכונית טובה יותר, אני לאלץ לצמצם את הדרישות שלי.
תשובתי: אם אני מציב בפניי מטרה כלשהי, נניח להיות שחקן קולנוע בהוליווד, אז אני מקדיש לזה את כל חיי. מעכשיו אין לי משהו חשוב יותר מהדבר שיביא אותי אל המטרה הזו.
אני מתאמן, לומד, עושה ניתוחים פלסטיים והרבה דברים אחרים. ואילו כל השאר אינו חשוב לי. אם תזמין אותי לצאת למקום כלשהו, אני אגיד לך: "עזוב אותי במנוחה, בשבילי אין עכשיו שום דבר חשוב יותר מהמטרה הזאת". זאת אומרת, מכיוון שיש לי מטרה גשמית, אינני עוזב את העולם הזה. אך אם יש לי מטרה נעלה יותר שממלאת אותי יותר, מדוע אני צריך לעזוב את כל היתר? הרי זה אומר שאני מרוויח עוד יותר. אז מדוע זה רע?
אינך צריך לוותר על כלום בעולם הזה. אם אתה קובע לעצמך מטרה נעלה יותר, אז כל העניינים שלך מאליהם, בצורה אוטומטית, מסתדרים כך שלא מתעורר בך צורך לדברים רבים, שקודם היית צריך.
כשהאדם מקדיש את עצמו למשהו, כל שאר הדברים מאבדים את חשיבותם. האם לאימא שמטפלת בתינוקה חשובים כל שאר הדברים? החשוב ביותר בשבילה מרוכז בו. כך אנחנו בנויים.
על מנת להיות באיזון עם הטבע, עלינו לקחת מחיינו רק את מה שנחוץ לגוף החי שלנו. אך אם אתה רוצה לקבל יותר, זה אפשרי רק בעולם הרוחני. כשאתה מתחיל לקבל כאן לתוך האגו שלך, שיש לו ייעוד רוחני, אז אתה משתמש בו לא נכון. אדם שנמצא בעולם הרוחני, דואג לעולם הרוחני, ועוסק בעולם הגשמי רק לפי אותה המידה שבה העולם הגשמי מושך אותו.
מתוך ההרצאה הפתוחה בבית "קבלה לעם" – פתח תקווה, 04.01.2011
