דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / מאהבה לשנאה ובחזרה אל האהבה

מאהבה לשנאה ובחזרה אל האהבה

הבורא ברא רק רצון אחד, כלי אחד שנמצא באיחוד פשוט ושלם עם האור, כיחידה שלמה, ללא שום הפרדה או הבדל. כזאת הייתה מחשבת האור שברא את הרצון, אך מהרצון הזה בינתיים לא יוצאת שום תגובה עצמאית. ולכן יש רק נשמה אחת, נברא אחד, שנקרא מלכות של עולם אין-סוף.

וכל השאר קיים רק בחוויה הפנימית של אותה המלכות שמרגישה שהאור העליון שממלא אותה בא באהבה, בהשפעה, והיא מנוגדת לו. מתוך הבושה הזאת היא מצמצמת את עצמה, היא אינה רוצה להרגיש בתוכה את האור הזה כדי לא להרגיש את עצמה מקבלת.

האור, לפי רצון המלכות, כביכול הולך הצידה, מפנה מקום ריק מסביב לנקודה האמצעית של הבריאה, והמלכות נשארת ריקנית. אולם כל זה קורה רק בהרגשה, והמצב עצמו אינו משתנה.

ולאחר מכן היא מקווה לקבל את האור בכוונה על מנת להשפיע ונשברת. כלומר, היא בכל הכוח הייתה רוצה לתקן את עצמה ולהשפיע לאור כל כך הרבה, בדומה למה שהוא היה משפיע לה בעולם אין-סוף – להשפיע לו באופן אינסופי!

אך זה לא צלח לה… כמה גדולים הייאוש והכאב! ולאחר מכן המלכות עוברת למצב אחר: היא כבר אינה חושבת להיות דומה לאור.

היה לה רצון כל כך גדול וחזק להשפיע לו את הכול עד הסוף! אך כשהיא ניסתה לעשות את זה ולא הצליחה, היא איבדה את הכול – איבדה את כוח ההשפעה ונשברה, עברה לכוח הקבלה, למחשבות על עצמה. עכשיו, במקום הקבלה בכוונה על מנת להשפיע, היא רוצה להשפיע למען עצמה, באופן אגואיסטי, או לקבל באופן אגואיסטי.

זה מנוגד לחלוטין למה שהיה לפני כן במציאות. אך כל הדראמה הזאת מתפתחת רק בתוך המלכות, בסערת הרגשות שלה. כך נוצרים היחסים השונים שלה עם האור, שנקראים עולמות אבי"ע. עד שלבסוף מתעוררת בה כוונה חדשה, והיא שוב מתחילה לחשוב על השפעה.

לכאן הובילה אותה שרשרת הגֵנים ההתפתחותיים (הרשימות) מהשבירה שהיא עברה. היא חשה את עצמה עד כדי כך אומללה, נפרדת וריקנית, ששוב מתחיל להתעורר בה היחס לאור. ואז היא מתחילה לעבוד על ההתגברות על הרגשת הפירוד הזאת, לעורר בעצמה את הבושה בתוך עצמה, כשהיא רוצה להרגיש את ההופכיות שלה לאור – עד כמה הוא כולו משפיע והיא מקבלת.

היא חשה את עצמה שבורה לחלוטין לרסיסים קטנים, המפורדים על ידי השוני, הריחוק, השנאה שביניהם. אך זה מה שמאפשר לה עכשיו לבנות את עצמה על ידי כך שתסדר יחסים טובים בין החלקים הללו ותתייחס אליהם כפי שהאור מתייחס אליהם. כך היא רוכשת את תכונות האור ומתחילה גם היא להתייחס לאור באהבה ובהשפעה.

כשהאדם – אחד החלקים של המלכות, שמרגיש את עצמו נפרד מהאחרים – מגיע לקבוצה, הוא מתחיל לסדר את היחסים שלו עם כל החלקים האחרים של המלכות. ואם הוא עובד בצורה נכונה, הוא מתחיל לברר מהי תכונת הקבלה ותכונת ההשפעה, מהי דחייה ומהי משיכה.

אם כך, במקום לקבל את כל ההגדרות הללו מן המוכן, היישר מהאור, המלכות מבררת אותן בעצמה, מבררת את היחסים בין הרצונות השבורים שלה. כלומר, היא משתמשת בכוח השבירה והשנאה כדי להבין מתוכו מהי אהבה והשפעה. כך היא עובדת על החיבור כשהיא מקבלת את ה"עזר כנגדו".

כשהיא רוצה לחבר את כל חלקיה, היא מחזירה את עצמה ליחסים הקרובים עם האור, לאהבה ולהשפעה אליו. לשם כך היא עשתה את הצמצום ונכללה בתהליך הזה, שהתחיל מעולם אין-סוף.

מתוך שיעור על ההכנה לכנס ניו-ג'רזי, 24.03.2011

ידיעות קודמות בנושא:
חלום הבלהות של הנברא
מי מחליט: הרצון או האור?
החיים הם הכרה עצמית

One comment

  1. רק לאחר שגיליתי את חכמת הקבלה, דרך המטפלת שלי, הבנתי שבי ובאחרים יש כל-כך הרבה מהאגו, הוא שולט בכל תחומי חיינו. אני בעיקר מתבוננת בעצמי, מתחילה להתעמק בחיי, שואלת את עצמי שאלות, כמו: למה אני מרגישה כך ולא אחרת? איך הגעתי למצב הזה? ועם הזמן אני מגלה שאיזה כוח גדול ממני מכוון, עוזר לי להבין שכל מה שלמדתי מאז שהייתי קטנה שקרי, לא אמתי, לא שייך אלי, אל אני האמתית. עלי לגלות את עצמי מחדש, לשנות את התכונות שבכלל לא היו שלי, כי אני שמה לב עד כמה אני מתבטאה ומדברת כהוריי, כדי לגלות את הבריאה, את הבורא, את האור העליון שנמצא בתוכי, כי הכול בתוכי.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest