דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / "את אחיי אנוכי מבקש…"

"את אחיי אנוכי מבקש…"

הרב"ש, מאמר "אהבת חברים": "וימצאהו איש, והנה תעה בשדה. וישאלהו האיש לאמור, מה תבקש. ויאמר, את אחי אנכי מבקש, הגידה נא לי איפה הם רועים"… שהוא בחינת "אדם" תועה מדרך השכל, היינו שלא יודע את הדרך האמיתית, שהיא מובילה להמקום, ששם הוא צריך להגיע. והוא בא לידי מצב, שהוא חושב, שאף פעם לא יגיע להמטרה, שהוא צריך להגיע. ולכן הוא עונה: על ידי זה שאני אהיה בקבוצה, שיש שם אהבת חברים, אז אני אוכל לעלות על המסילה, העולה לבית ה'".

וכך גם אנחנו משוטטים ואיננו יודעים כיצד להגיע למצב הנכון, איננו מבינים כיצד ליצור את הקשר והיכן למצוא את הרוחניות. על אף שאנחנו כבר עכשיו נמצאים בה, ולכן אנחנו משוטטים בשדה הזה. יש לנו כבר הזדמנות לקבוע ולהסדיר את היחסים עם הקבוצה ולהתקשר עם החברים, אך עדיין איננו מסוגלים לעשות את זה, ועוברים ליד זה, כמו עיוורים. אנחנו כבר נמצאים במקום הנכון, אך איננו יכולים למצוא את הקשר הזה, כאילו משוטטים בחשיכה.

החושך הזה הוא לא מבחוץ, אלא בתוכנו, כתוצאה מהעיוורון וחוסר ההבנה שלנו. חסרה כאן איזושהי התפקחות ברגש ובשכל, כדי שאבין באיזה אופן אני צריך להתחבר עם החברים, ואז אגלה כיצד לבצע את הפריצה להתפתחות הרוחנית, למגע הראשון עם הרוחניות, שנקרא "ג' ימי קליטת הזרע הרוחני".

לשם כך עליי להבין כיצד להידבק בצורה נכונה לסביבה. וזה הדבר המסובך ביותר. אנחנו מכירים גם מהעולם שלנו מקרים שבהם אישה אינה מצליחה להתעבר. ולהיכנס לרוחניות זה הרבה יותר מסובך.

התורה מספרת על בעיות העקרוּת שהיו לכל אחת מהאימהות, ועד כמה קשה היה להן להתעבר. זה מסמל עד כמה קשה להידבק לסביבה.

אז במה ניתן לעזור לאדם שמרגיש שהוא הולך לאיבוד ואינו רואה שום אפשרות להתקדם מבחינה רוחנית? הוא השקיע בזה שנים, ולכאורה יודע ומבין הכול. הכול חוץ מהכיוון. תחילה הוא חשב שצבירת ידע או פעולות כלשהן יעזרו לו, או שאולי הזמן יעשה את שלו.

אך לאחר מכן הוא מגלה ששום דבר אינו עוזר, ואז הוא מגיע למבוכה ולבלבול. וכאן מגיע אליו איזה מלאך, שסוף סוף שואל אותו: מה אתה מבקש, מה אתה מחפש כאן? ואז האדם בודק את עצמו ומתחיל להבין, שחסר לו דווקא הקשר עם הסביבה: "את אחיי אנוכי מבקש!"

זוהי כבר השגה גדולה, להבין שרק בדרך כזאת, בתוך הקשר עם האחרים, תוכל לממש את ההתפתחות הרוחנית שלך. הקבוצה הופכת למקום הרוחני, ובמקום הקבוצה הפיזית הגשמית שאותה הוא רואה עכשיו, הוא ירגיש את הקשר הפנימי בין כולם ויהפוך בעצמו את הקשר הזה להשפעה הדדית. הוא יגלה את הרשת שמקשרת אותם, שנקראת מערכת העולמות העליונים, וימצא בתוכה את כל העולמות.

הקבוצה הזאת תהפוך לאותו המקום שבו הוא יגלה בהדרגה את כל המדרגות הרוחניות, עד שיתקרב לאחרים ב-125 המדרגות בכזאת מידה, שיגיע לדבקות והתכללות איתם לגוף אחד שלם. וזה ייקרא גמר התיקון שלו.

אם האדם מתחיל להרגיש שדווקא באופן כזה, דרך היחסים עם הסביבה, הוא יכול לממש את עצמו, זה אומר שהוא משוטט בשדה של הבורא ומחפש, כשהוא יודע מה לחפש ולבקש.

מצפה לו עוד דרך לא פשוטה, אך הנקודה הזאת, שבה הוא מחליט שרק דרך החיבור עם הסביבה ניתן להשיג את העולם הרוחני, היא מאוד חשובה. הרי היא הפוכה מכל ההתפתחות הקודמת שלו: ההתפתחות החומרית והאגואיסטית. ומהנקודה הזאת כבר מתחילה התפתחות הקשר שלו עם האחרים "ממנו והחוצה", "בכוונה על מנת להשפיע". ולכן הנקודה הזאת היא התחלת הדרך החדשה.

מתוך שיעור על ההכנה לכנס בניו-ג'רזי, 24.03.2011

ידיעות קודמת בנושא:
הקבוצה היא כמו תיבת נוח
הילד שמחפש את הוריו הרוחניים
עבודתו הפנימית של המקובל – 24.5.2010

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest