קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מדוע כתוב, שצריך לעבוד ב"עצימת עיניים", ב"אמונה למעלה מהדעת"? האם אנחנו לא צריכים לבדוק את כל המצבים ולגלות את הרע, ואיך נגלה אותו אם עוצמים את העיניים?
תשובתי: זה נכון, שאם פשוט נשארים עם עיניים עצומות, אז בכלל לא נבין ולא נרגיש שום דבר. אפילו לא נבין ולא נרגיש שאנחנו בעצימת עיניים. תינוק שרק נולד ועדיין לא פקח את עיניו, אינו יודע שעיניו עצומות. את זה יודע רק אדם שרואה ומשיג, ויחד עם זה רוצה לעצום את העיניים שלו כדי להגיע לדרגה חדשה ולראות את המצבים באור אחר, בזווית שונה: לא מהצד של הרצון לקבל שלו, אלא מהצד של הרצון להשפיע, שאותו הוא רוצה קודם לרכוש.
הוא רוצה לראות בצורה חדשה את החברים, את הבורא ולכן עוצם את העיניים. הוא רוצה לעצום את העיניים על העולם, שנראה לו כל כך רע, ללא פעולות הבורא, ללא הכוח העליון שפועל ומכין לנו את העבודה, על כל חוסר שביעות הרצון והאשמות שלו.
אבל זו לא אותה הביקורת שבונה ומביאה לתיקונים. כי אם לא נעשה ביקורת, אז לא נגיע לכלום ולא נחליט על שום דבר. ואילו המטרה שלנו היא להגיע להסכמה, להבנה, לאותה הפעולה כמו הבורא, לתת לו אפשרות כל פעם לעבוד עלינו. לכן, ברגע שאנחנו רוצים לעצום את העיניים, אנחנו בזה נותנים לאור העליון לשנות את המצב, בעצם לשנות אותנו. כי העולם, זו תמונה שמתראה בנו ותלויה בתפיסה שלנו.
האור העליון פועל על הרצון ומשדרג אותו בכזאת צורה, שהוא מתחיל לקחת בחשבון עוד שכבת "כלים" אחת שלנו, שמתגלה בנו בהתקשרות הנכונה לעומת ההתקשרות הקודמת. ובמידת כניסת ה"כלים" האלו, האדם מסוגל לעבודה חדשה, להכרה חדשה, להבנה, כלומר רואה עולם חדש. הכול תלוי בכך, דרך איזו עדשה אנחנו מסתכלים על המציאות.
ידיעות קודמות בנושא:
להתעלות "מעל הדעת"
מגדלות האגו, לגדלות האמונה
אני בהריון עם כל העולם, והעולם בהריון איתי
