דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / כיצד גדלה הנשמה?

כיצד גדלה הנשמה?

ההתפתחות הרוחנית היא רגשית, מפני שחומר הבריאה הוא רצון להנות. אנחנו יכולים להיעזר בשכל רק בתנאי שהוא עוזר לנו לתקן את הרצון. אחרת, הוא עלול להזיק לנו.

לכן נאמר, "אין חכם כבעל ניסיון". כלומר, קודם צריך לעבור הרגשות וחוויות שונות בתוך הרצון להנות שלנו ואחר כך, כתוצאה מזה, רוכשים חכמה. אנחנו לא יכולים לעבוד בתוך השכל עם מה שעדיין לא הרגשנו בתוך הרצון שלנו, כי זה נקרא פילוסופיה, שאין לה שום יסוד מציאותי. כי הכול בנוי על חומר הרצון.

המצבים משתנים כל רגע, אם המצב אינו משתנה, אז גם הזמן לא יתקדם. וכל המצבים משתנים מפני שקודם כל אנחנו מבטלים את עצמנו כלפי השפעת האור. את כל העבודה עושה האור, האור הוא הראשון, הוא בורא את הרצון, משפיע עליו ומשנה אותו. אנחנו צריכים רק להצדיק את פעולות האור, לאפשר לו להיכנס, להסכים, לבקש, לעלות תפילה, לשכנע אותו שיבצע את פעולתו.

הכול תלוי במצבנו, אם אנחנו דורשים כמו תינוקות או מבקשים כמו אנשים מבוגרים. יש המון אופני התקשרות בין האדם לאור, או ליתר דיוק, בין הרצון לאור כדי שהאור ישפיע על הרצון ויבצע עליו פעולה כלשהי.

אז מדוע כל כך נחוץ שהרצון יפנה לאור ויבקש ממנו לפעול? מפני שעל ידי זה הרצון מבין מה האור מתכוון לעשות, מסכים עימו. הוא רוכש שכל, ראש, עושה את עצמו דומה לאור. הרצון לא מסוגל לבצע את הפעולה בעצמו, כי הפעולה נקראת "עבודת ה'". אבל כתוצאה מזה הרצון נעשה יותר ויותר גדול, עד שמגיע להשתוות הצורה עם האור. מטרתי היא למשוך את האור לכל הפעולות שאני רוצה שיעשו לי, והאור מבצע זאת.

כל בקשה כזאת מתחילה מביטול עצמי. אני רוצה שיעשו בי שינוי, אבל בינתיים אני לא יודע איזה. כי זה יהיה מצב חדש ואני לא מסוגל לזהות אותו מראש. אני לא יכול לדבר על משהו שעדיין לא נמצא בהשגתי, לכן, דרוש ביטול ואני מבקש מהעליון שיעשה עליי פעולה, שיציל אותי.

אני לא יודע מה הוא עושה ולְמה הוא יהפוך אותי בעוד רגע. שישנה בי את הראש ואת הגוף, כלומר את המחשבה והפעולה, את הכול, כדי שאני לא אכיר את עצמי כפי שהייתי לפני רגע, עד כדי כך שזאת תהיה בריאה חדשה לגמרי. לא חשוב לי מה אני אהיה, העיקר שאני מתמסר לאור, כדי שהוא יעשה את פעולתו.

עליי להיות מוכן לזה ולרצות זאת יותר מכל דבר בעולם, להתנתק מהעבר, כדי שלא יישאר שום דבר מהחיים הקודמים ושאני לא אזהה בעצמי החדש שום תכונה ישנה. ואפילו שלא יהיה קיים שום מעבר בין העבר, ההווה והעתיד. רק אז נקרא שאני מוכן להשפעת האור עליי.

והפעולה הזאת אינה נובעת מתוך הרצון לברוח מהמצב הקודם. אני מבקש שינוי לא בגלל שרע לי, אני לא דורש להציל אותי מהבעיות, כי זאת בקשה אגואיסטית ולא קידום למדרגה הרוחנית החדשה. אני מבקש דבר אחד – לעזור לי להזדהות עם האור, להיות דומה לו, להשפיע למישהו.

את כל זה אני יכול לברר בתוך הקבוצה, כלפי החברים, כלפי האנושות. כך אני מכין את עצמי לתפילה האמיתית. אני מחפש אותה, כי אני לא יודע מה צריכה להיות ההרגשה. לכן, אני נמצא בחיפוש, אני עובד, לומד, מפיץ, עושה את כל מה שביכולתי. צריך להיות רגיש למה שנותנים לך כדי להתקדם להתפרצות של תפילה נכונה שמביאה ל"עניית התפילה" מלמעלה.

כך אני מגיע לביטול עצמי בהרגשת שמחה, הזדהות, נאמנות לאור, שנקראת "מסירות נפש". אני יודע שכל מה שהוא עושה עמי, יהיה נכון. ולא בגלל שאני רוצה לברוח מהצרות כי אין לי ברירה, אלא להיפך, לא חסר לי כלום. חסר לי רק דבר אחד, למסור את עצמי לידי האור ולהתכלל בתוך תכונת ההשפעה, שהיא תשלוט עליי ותאפשר לי לא לחשוב על עצמי אלא להיות מסור רק לתכונה הזאת.

זה נקרא תפילה או בקשה נכונה, כדי שהאור יבצע את הפעולה הראשונה שהיא תחילת העוּבָּר הרוחני. אחריה האדם מתחיל להרגיש את הקשר שלו עם האור באותה המידה שהוא מרגיש את עצמו כטיפת הזרע הרוחני, שחייבת להתבטל וגם מבטלת את עצמה בתוך תכונת ההשפעה.

מזה מתחיל התהליך הממושך של התפתחות העוּבָּר הרוחני, העוּבָּר דרך התבטלות תמידית כלפי האור שכל פעם מעביר לעוּבָּר יותר ויותר תכונות השפעה. כל הדרך הרוחנית, כל סולם המדרגות: "עיבור", "יניקה" ו"מוחין", כל אלה הם רכישת תכונות ההשפעה בנוסף למצב הקודם. כך גדלה הנשמה.

מתוך ההכנה לשיעור, 16.09.2013

ידיעות קודמות בנושא:
חולם להיות עבד של השפעה
להתבטל כלפי האמת
אל תעשה עבודה שהיא לא שלך!

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest