קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
תורה, ספר "שמות", פרשת "יתרו", פרק י"ט, פסוקים ח'- יא':
"ויענו כל העם יחדו ויאמרו כל אשר דבר יהוה נעשה וישב משה את דברי העם אל יהוה: ויאמר יהוה אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם ויגד משה את דברי העם אל יהוה: ויאמר יהוה אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם: והיו נכנים ליום השלישי כי ביום השלשי ירד יהוה לעיני כל העם על הר סיני."
האדם מתחיל לבוא במגע עם תכונת ההשפעה, להימשך אליה, מתחיל לספוג אותה בנקודה הגבוהה ביותר שלו, שנקראת "משה" (מהמילה למשות, למשוך), שמושכת את עצמה מתוך האגו. דרך זה הוא מקבל אנרגיה עליונה, תכונה עליונה, ולכן מתחיל להרגיש באיזה אופן אפשר עכשיו להמשיך לעבוד הלאה בהשפעה לבורא.
הוא מתחיל לרכוש תכונה מוחלטת זהה, כמו הבורא, שלפניו הוא נמצא עכשיו. הוא מרגיש את הבורא, אבל עדיין לא שייך אליו. הם צמודים, אך בצורה חיצונית.
האדם מבין, שהוא זקוק עכשיו לכל התכונות האגואיסטיות שלו, כדי שעד כמה שהוא יוכל, הוא ימשוך אותן אליו, למשוך בכוח לתוך ה"נקודה שבלב" שנמצאת במגע עם הבורא, להכניס בהדרגה לתוכה מהאגו שלו, לחבר, להוסיף את כל העם, את אותן התכונות שהוא השאיר לזמן מה, לתוך הנקודה שנקראת "משה".
לשֵם כך הם צריכים לעבור תקופה מסוימת של הכנה אחרונה: ניתוק של שלושה ימים מהאגו שלהם ותיקון של התכונות החיצוניות שלהם, שנקראות "שמלתם".
בכל אחד מאיתנו יש חמש בחינות: שורש, נשמה, גוף, לבוש והיכל. את החלק הפנימי, שורש, נשמה, גוף, אנחנו כבר תיקנו. ללא זה, לא היינו יוצאים ממצרים, ה"נקודה שבלב" לא הייתה מתנתקת מהאגו. ועכשיו אנחנו צריכים לתקן את הלבוש, מה שנקרא "שמלתם" על הנשמה, ואחר כך גם את ההיכל, את כל שאר התכונות של העולם.
שלושת הבחינות הראשונות הן: שורש, נשמה, גוף. כלומר, אם נתבטא בצורה ציורית, אז תחילה אנחנו מתקנים את כל מה שקיים בגוף שלי, בבשר, את החלק הפנימי שלי. והלבוש, זה מה שנמצא עליי. זה מה שמתחלף, מה שאני יכול לפשוט וללבוש. היכל, זה כל שאר העולם.
"וכבסו שמלתם", זה אומר לכבס את התכונות הלא מתוקנות על ידי "אור חסדים", לתקן אותן.
מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 18.02.2013
ידיעות קודמות בנושא:
לברוח מהשבי של האגו
עלייה לא קלה
ובשעה ההיא בא המשיח…
