עלייה לא קלה

תורה, ספר "שמות", פרשת "יתרו", פרק י"ט, פסוקים ג'- ו':

"ומשה עלה אל האלהים ויקרא אליו יהוה מן ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל: אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא אתכם אלי: ועתה אם שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ."

שאלה: מה זה אומר "ומשה עלה אל האלהים"?

תשובתי: "משה", זו ה"נקודה שבלב". כאשר אני מתחיל להרגיש עלייה אל תכונת ההשפעה, אל התכונה שמפרידה אותי מהאגו, וכבר לא מזהה את עצמי איתו, אלא מעמיד את עצמי כנגדו, אז אני מתעלה מעליו, מעל הארץ ועולה ל"הר סיני", להר של שנאה.

אני חווה כזאת שנאה הדדית כלפי כולם, שמוכן לשעבד ולהכניע את כולם תחתיי. אבל אני מתעלה מעל לכל מה שהאגו רוצה בכל רגע של הקיום, ובהתאם לעלייה שלי מתקרב לתכונת ההשפעה. ותכונת ההשפעה והאהבה החלוטה, זה הבורא.

הבורא, זו לא דמות ממשית, אלא מה שהאדם מרגיש כתכונה. לכן אני עוזב את כל מה שמושך אותי לראות את העולם בצורה אחרת, כלומר משאיר את העָם מתחת להר, ועולה דווקא לאבחנות החדשות האיכותיות האלה.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 18.02.2013

ידיעות קודמות בנושא:
לברוח מהשבי של האגו
לכבס את ה"שמלות" שלנו ב"אור החסדים"
תנאים לאלה שדורשים חיים