כנס החינוך האינטגרלי, סדנה מס' 5
שאלה: אתה אומר, שבשיעור לכל אחד יש מקום משלו, ואפילו אם מישהו בא ונרדם, זה נפלא.
תשובתי: אני לא אומר שזה נפלא. אבל אם האדם ישֵן, זה סימן שכך הוא המצב שלו.
הייתה לי תקופה של חודש וחצי מתוך אותן 12 השנים שבהן הייתי ליד המורה, שבה אני ישנתי. התביישתי מאוד להודות בזה, ניסיתי ליצור רושם שאני לא ישֵן אלא נמצא בכל מיני כוונות, אבל בעצם אני ישנתי. לפעמים הרב"ש היה דוחף אותי עם הרגל: "נו, איך?", ואני הייתי מתעורר.
לפעמים צריך לעבור כאלה מצבים כדי להבין טוב יותר את האחרים, להתכלל בהם. אפילו לאיזה רגע צריך לדעת לעבור לתוך אנשים אחרים. ולכן אין שום מצבים שהמקובל לא היה עובר אותם: איומים, נוראיים, ובמקום מצבים של דומם, צומח, חי ובני אדם. אתם צריכים לעבור את כל המצבים, כל הרצונות, כל המחשבות שקיימים בבריאה.
מתוך סדנה מס' 5 בכנס החינוך האינטגרלי, 04.02.2014
ידיעות קודמות בנושא:
מקום משלו
עצות איך לקום ברגל נכונה
איך לא להירדם בשיעור?