לאדם אין חופש בחירה

דעה (ב. קלוצ'רוב Klucherov, נוירוביולוג באוניברסיטת באזל, שוויץ): תוך כדי חקירת פעילות הנוירונים (תאי העצב), הנוירו-כלכלנים מגיעים למסקנה שהאדם אינו חופשי בקבלת ההחלטות, הן מוגדרות מראש. אם בכניסה למוח נותנים מידע מסוים, אז ביציאה תתקבל תוצאה שהיא די מנובאת. קיים מעין מנגנון בקבלת ההחלטות שנחרץ מראש.

מבחינה נוירוביולוגית ההחלטה זוהי תבנית של פעילויות של תאי העצב, המוח מקבל בכניסה מידע מאוד "רועש" וכדאי לאסוף אותו במשך הזמן, לערבב, ורק אז כאשר מגיעים לסף מסוים ניתן לעשות בחירה לזכות בהחלטה האופטימלית, הנוחה ביותר. אם נאחז במודל הנוירוני הזה אשר צובר מידע, משווה את האופציות, ועל בסיס זה מקבל את ההחלטה – אז נעלם מושג ה"חופש". מבחינה הזאת כל אדם הוא מעין בובה על חוטים.

לדעתי, דימוי החופש הוא סוג של אשליה חברתית. זהו לא רעיון חדש.

אם נפנה לעבודות של שפינוזה (Spinoza) וקאנט (Kant), אז נמצא את אותם ההיבטים רק מוצגים מצד הפילוסופי. מוצא חן בעיניי הביטוי של שפינוזה: "האדם משקר לעצמו כשמדבר על החופש. הוא פשוט לא מכיר את הסיבות האמיתיות להתנהגותו".

התייחסותי: חוכמת הקבלה מדברת על אשליית החופש מהעמודים הראשונים בספר הלימוד למתחילים. מפני שהמשימה הראשונית שלה היא להביא את האדם לתנאים שבהם הוא יקבל חופש בקבלת ההחלטות ובפעילויות. אך התנאים האלה מופיעים בעקבות הלימוד של חכמת הקבלה כשיטת התיקון של הטבע האגואיסטי שלנו להפוך לאלטרואיסטי על ידי גירוי כוח ההשפעה מבפנים – האור.

רק במידה שמופיעה באדם תכונת ההשפעה לצד תכונת הקבלה – שתי התכונות, הכוחות המנוגדים, אז הוא מקבל אפשרות בשילוב הנכון ביניהם לפעול בצורה חופשית, ב"קו האמצעי".

ידיעות קודמות בנושא:
הקשר בין אמונה בחופש בחירה לבין התנהגות מוסרית
חופש או אשליית החופש
נקודת החופש המרכזית של הנברא