כמו דגים ברשת

מתוך שיעור במרכז קבלה לעם – מיאמי

שאלה: כיצד עלינו לגשת להפצה ל-99% מהאנושות, ומה ההבדל בין ההפצה הזאת לבין ההפצה שעשינו עד היום?

תשובתי: יש אנשים שבהם התשוקה לגילוי המציאות השלמה מתעוררת מעצמה. האנשים האלו נקראים "אנשים עם הנקודה שבלב". הם שואלים: "מה הטעם בחיים? בשביל מה אני חי? מה יש לי מהחיים?". לא שהם נכנסים לדיכאון, גם זה קורה קצת, אבל בעיקר יש להם תשוקה לגלות, יש להם הרגשה שיש משהו נסתר מאחורי העולם הזה, שיש עוד משהו שפועל במציאות.

האמת היא שכולם שואלים את זה, אבל רוב האנשים משתיקים את השאלה הזאת. ואלו שלא מסוגלים להשתיק את זה באים אלינו. הם "מתגלגלים" אלינו, כמו חלקיקים בשדה מגנטי שנמשכים אל המקור. הם לא יודעים בשביל מה ולמה, אך זה קורה מפני שכולנו נמצאים בשדה אחד של מידע, של כל הטבע, שנקרא "מחשבת הבריאה", ולנו יש את המקורות של המידע הזה, את התשובות לשאלות שלהם.

את האנשים האלה אנחנו מכנים "אחוז אחד מהאנושות". מספרם הולך וגדל מיום ליום, והם מתעוררים בכל העולם. זה יכול להיות אדם שחי באיזשהו קרחון בצפון, או בכפר כלשהו בניגריה, וזה יכול להיות גם יפני או סיני, אדם מצ'ילה או ממרכז אירופה. הנקודה שבלב אינה תלויה בגיאוגרפיה. היא סימן לשלב חדש בהתפתחות.

לאט לאט היא תתעורר בכולם, אך בינתיים אנחנו הדור הראשון שמשתוקק לדעת בשביל מה חיים. הרצון האגואיסטי שלנו התפתח עד לשלב שבו הוא דורש לדעת "בשביל מה אני קיים?". זאת כבר שאלה של ה"אדם", לא שאלה של ה"בהמה" שחיה ורק שואלת איך לחיות טוב יותר, אלא הוא כבר שואל: "בשביל מה אני חי?"

עבור כאלו אנשים יש לנו את כל השיטה. הם מתחילים ללמוד ולקבל הסברים. אבל מה לעשות עם כל יתר האנשים? אף פעם לא חשבנו שנצטרך לפנות לאנשים שאין להם שאלה על סיבת ומטרת החיים.

אולם האירועים שמתרחשים היום מחייבים אותנו לפעול. בא המשבר, והאנושות מצאה את עצמה במבוי סתום. גדולי העולם עומדים כמו ילדים קטנים ולא יודעים מה לעשות. הם מגיעים לאסיפות שלהם, כמו G8 או G20, מקבלים החלטות גדולות, אך שום דבר לא מתקיים.

העניין הוא, שהעולם נסגר למערכת גלובלית, והם עצמם אינם גלובליים. הם אינדיבידואליסטים ואגואיסטים, ולכן הם לא יודעים כיצד לגשת נכון לבעיות העולם.

בחכמת הקבלה כתוב על היום הזה, שבו אנחנו צריכים לצאת ולהתחיל לפזר בעולם את הידיעה על המצב החדש. ודאי שלא בצורה לוחצת, מלמעלה, אלא בצורה כמה שיותר נעימה ונוחה. אנחנו צריכים להסביר שנכנסנו פתאום לאיזושהי מערכת חדשה של קשר בין בני האדם, ולכן צורות הקשר הקודמות שבנינו לא עובדות עכשיו.

אנחנו צריכים ללמוד מהי המערכת החדשה הזאת, מה זה נקרא שכולנו קשורים יחד. אם אתה מגיע למקום עבודה חדש או לאיזושהי חברה חדשה, ויש שם חוקים שאתה לא מכיר, אתה צריך תחילה להכיר את המקום. לוקח לנו הרבה זמן עד שאנחנו לומדים איך לגשת לאנשים, איך כולם תלויים וקשורים זה לזה: אם אני נוגע כאן, מה קורה שם, ומה אקבל בתגובה… וכל זה בעולם הרגיל שלנו.

במקום שאנחנו עכשיו מדברים עליו, כשמתגלה הקשר החדש בינינו, הקשר הזה הוא הפוך מהטבע שלי. הוא אינו תואם למבנה הפנימי שלי, ולכן אני לא יכול ללמוד אותו. אני צריך קודם כל להשתנות בעצמי, ורק אז אוכל להבין את הקשר האינטגרלי הזה שמתגלה היום בכל מערכות היחסים בין בני האדם: במקומות העבודה, בתעשייה, בפוליטיקה, בכלכלה, ואפילו בחיי המשפחה.

ולכן, הדבר הראשן שנדרש ממני זה להיות מוכן להבין מהו הקשר החדש הזה. אם הייתי אגואיסט שנכנס לחברה אגואיסטית רגילה, לאחר זמן מסוים הייתי לומד את הכללים ומסתדר שם. אבל אני נכנס עכשיו לחברה אינטגרלית שבה כולם קשורים זה לזה כמו תאים בגוף אחד, בצורה הדדית. לא חשוב שהם עדיין אינם מרגישים את זה. זוהי צורת הקשר ביניהם, ולכן גם אני חייב לבנות את עצמי מחדש מבפנים. כלומר, להיתקן.

אם כן, האנושות נמצאת במצב אנוש. היום כל אדם חייב להשתנות ולהבין מהי הרשת הזאת שנפלה עלינו פתאום. אנחנו, כמו דגים, נאבקים ברשת הזאת שקושרת אותנו כך, ואיננו מצליחים לצאת ממנה.

אם לא נבין את הרשת הזאת, לא נוכל לעשות שום דבר בעולם שלנו. הרי אנחנו תלויים זה בזה, ולכן אם לא נכיר את החוקים החדשים, לא נוכל לחתום על חוזים, לייצב את המערכת הבנקאית, את התעשייה והמסחר, את סחר החליפין… אנחנו קוראים לזה "משבר", אך זה לא משבר רגיל, ולכן איננו יכולים לשלוט בו.

אנחנו צריכים קודם כל להסביר לעולם את המצב הלא רגיל הזה, החדש לגמרי. חוץ מזה, אנחנו צריכים להסביר כיצד עלינו להשתנות בהתאם למערכת הגלובלית החדשה הזאת. הטבע בעצם מזמין אותנו להיות חלקים אינטגרליים ממנו, מכל הטבע הכללי. קודם לכן, כל אחד מאיתנו התנפח עוד ועוד כמו בועה ענקית שניזונה על חשבון הסביבה.

היום, למרות האגו העצום שלנו, אנחנו צריכים להיות בקשר הדדי, בחיבור, בעזרה הדדית, בתמיכה הדדית, כמו חלקים של גוף אחד.

זה מנוגד מאוד לטבע האישי שלנו. ולכן, כדי לשנות את עצמנו, אנחנו צריכים להפעיל על עצמנו לחץ מבחוץ. במילים אחרות, לבנות סביבה. כמו שהורים מחנכים את ילדיהם: הם תמיד מסתכלים מי החברים של הבן שלהם. הרי הסביבה של היום היא מה שהוא יהיה מחר. ולכן אנחנו צריכים לבנות סביבנו סביבה מלאכותית שתשפיע עלינו מכל הכיוונים.

וכך אני כביכול מושך את עצמי בשערות ומוציא את עצמי מתוך הביצה. כי אני יוצר לעצמי את הסביבה, שתשפיע עליי דברים נכונים. היא תגרום לי לקבל ערכים חדשים, גלובליים אינטגרליים, שהיום אין לי אותם.

אני בונה את הסביבה הזאת בצורה מלאכותית, אך כשהיא משפיעה עליי, אני משתנה בפועל. לאחר מכן, אני ממשיך לבנות אותה, כדי שהיא תספק לי תמיכה גדולה עוד יותר, שתהיה מלוכדת יותר, מקושרת יותר בקשר הדדי וגלובלי, וכך היא שוב תשפיע עליי.

כך אני בונה את עצמי ומוציא את עצמי מהמצב האגואיסטי האינדיבידואלי למצב של החיבור הכללי. על ידי זה אני לומד את המערכת העצומה של הטבע, ולמעשה מבצע את עבודת הבורא. אין לי מאיפה לקחת דוגמא, חוץ מהספרים שנכתבו על ידי המקובלים שכבר עברו את זה. בדומה למדענים המודרניים, הם מסבירים לנו מהו הטבע הגלובלי.

בסופו של דבר, אנחנו כביכול משחקים. אנחנו בונים לעצמנו את המשחק שמגדל אותנו. כשם שילדים קטנים משחקים, ומתוך המשחקים הללו הם דווקא גדלים ומחכימים. מתוך המשחק הזה אני מתחיל להבין את המערכת העצומה הזאת, ורואה כיצד לבנות מערכות חדשות של התקשרויות בינינו.

וכך אני יוצא מהמשבר ומתחיל להבין שהמשבר הזה הוא כלל לא משבר, אלא הוא מגיע אליי ממש כמו משחק מפורק, כמו לגו שאני צריך להרכיב. כשאני אוסף יחד את החלקים של הלגו הזה, אני, בדומה לילדים, מתפתח עד לדרגה של המערכת השלמה הזאת.

לראשונה בהיסטוריה אנחנו ניצבים בפני הנחיצות לבנות בעצמנו את החברה האנושית החדשה, להרכיב מאותם האגואיסטים הקטנים את מערכת הקשר ההדדי הנכון. כשנגלה את המערכת הזאת, כולנו נחיה בה בשכל ורגש משותפים, ואז נעלה לשכל ולרגש שנמצאים מעל החיים האינדיבידואליים הנוכחיים של כל אחד מאיתנו. וזה ייקרא "גילוי העולם הנסתר".

את העבודה הזאת אנחנו צריכים לעשות בעצמנו, במערכת העולמית שלנו. ואנחנו גם צריכים להסביר אותה לאחרים. האנושות תצטרך לממש את זה. אחרת לא נצליח לעבור את המשבר. הוא יפעיל עלינו לחץ חזק מאוד עד שנבצע את המשימה הזאת. כמו שהורים לוחצים על ילדיהם שילמדו.

מתוך שיעור במרכז "קבלה לעם" – מיאמי, 14.09.2011

ידיעות קודמות בנושא:
הפצה: פשוט ולעניין
איך לרצות טעם בלתי ידוע?
מה ההבדל?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest