דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / איך לרצות טעם בלתי ידוע?

איך לרצות טעם בלתי ידוע?

שאלה: מה משמעותה של הפצת הידע הקבלי ובאלו צורות היא צריכה להתבצע?

תשובתי: ישנה מציאות, שאותה אנחנו מגלים בתוך הרצון לקבל, ואיננו יכולים לגלות אותה יותר ממה שאנחנו מרגישים עכשיו. וישנה מציאות, שאותה אנחנו יכולים לגלות בתוך הרצון להשפיע. לפי מידת הרצון שלנו להשפיע אנחנו יכולים לגלות את הכוח העליון, שהטבע שלו הוא השפעה גמורה.

רק את שתי הצורות האלה אנחנו יכולים להשיג.

ברצון לקבל שלנו אנחנו קולטים את העולם שלנו ויכולים להתפתח בו. אך למעשה, העולם שלנו מוגבל על ידי הרצון האגואיסטי שלנו, ש"בולע" הכול לתוכו. ולכן אנחנו מגלים שאנחנו קיימים בתוך גוף בשרי ובתוך הסביבה הסובבת.

ואילו הרצון להשפיע מגלה לנו חמישה עולמות, הוא מגלה לנו את הכוח העליון, ושם אנחנו מרגישים את עצמנו בדומה לכוח העליון, נצחיים ושלמים. אבל הבעיה היא, שברצון לקבל שלנו אנחנו נבראנו עם הרגשת החיסרון כלפי העולם שלנו, בעוד שכלפי הרצון להשפיע, כלפי העולם הרוחני, אין לנו שום חיסרון. ואנחנו צריכים לגדל את החיסרון הזה, אחרת לא נוכל להרגיש את העולם הרוחני.

השאלה היא, כיצד אני יכול לגלות בתוכי חיסרון למשהו שאינני רוצה אותו, אינני מבין אותו, ואינני מרגיש את טעמו? אין לי שום הכנות מוקדמות אליו. מעולם לא טעמתי את הרוחניות. אז לְמה אני אשתוקק?

יכולים לקדם אותי לקראת זה על ידי בעיות ומכות. אבל אז אני רק ארצה להיפטר מהמכות, לברוח מהצרות שדוחפות ודוקרות אותי מאחורה. אך איך אוכל לגלות את אותו הטוב שמחכה לי מקדימה? הרי אינני רואה אותו, אינני מרגיש את טעמו!

ולכן אין לנו ברירה. לא יעזרו לנו רק המכות, הייסורים, הבעיות, המשברים, פשיטות הרגל – כל זה לא יעזור לנו להגיע לרוחניות. לכן בעל הסולם אמר שחייב להיות תנאי מקדים לגילוי הרוחניות: הפצת חכמת הקבלה, שנקראת "שופרו של משיח". אני צריך לגלות לעולם שקיים משהו טוב, נעים, שווה, שפותח לפניך הכול. זה חייב להיות עד כדי כך מושך, שאפילו אם אינני מרגיש עכשיו חיסרון לשום דבר, אני פתאום מרגיש שחסר לי עולם אחר, עליון.

איך אני יכול לרצות אותו? – זה אפשרי, רק אם אני מתרשם ומתפעל מהסביבה שמספרת לי על זה. כלומר אני צריך סביבה גדולה וטובה, ש"תשטוף לי את המוח", עד כדי כך שאני באמת ארצה את מה שאני לא רוצה. ואנחנו רואים שהחברה מסוגלת לעשות את זה.

לכן הכול תלוי בסביבה. אחרת יבואו הייסורים וייתנו לי מכות, שיחייבו אותי להפיץ. ואז בכל זאת אני אשתדל לעסוק בהפצה, כדי לקבל את ההשתוקקות קדימה. ואך ורק בזכות הרצון הזה לנוע קדימה, להשפעה, לעבר העולם הרוחני – אני אשיג אותו.

לכן ההפצה היא תנאי הכרחי להשגת הרוחניות. באלו צורות אנחנו יכולים להפיץ? – בכל מיני צורות! איך להשפיע על האדם? – בכל הכלים, בכל כלי הקליטה שלו. לא משנה אם זה יתבטא אצלו בצורה של התפעלות, רצון, בקשה, חשש, או בצורות אחרות, העיקר שהוא ירצה את הרוחניות, כמו שנאמר: "רוצה אני!". אחרת, אם לא ארצה להתקדם קדימה, יבואו ייסורים מאחורה, וגם הם אינם מספיקים.

אנחנו צריכים בעצמנו לרצות את הרוחניות, ורק אחר כך נוכל לגלות אותה. והרצון הזה חייב להיות שלם, הוא צריך להגיע למידה שלמה שנקראת "סאה". ואת הרצון הזה אני יכול לקבל רק מהסביבה. מכאן תבינו עד כמה חשובה ההפצה!

מתוך שיעור מס' 2 במרכז "קבלה לעם" – ניו יורק, 12.09.2011

ידיעות קודמות בנושא:
מה ההבדל?
זרז של הרצון הרוחני
להכריע את העולם לכף זכות

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest