דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / כאשר השבחים מפריעים…

כאשר השבחים מפריעים…

מתוך הכנס הווירטואלי במוסקבה, שיעור מס' 1.

שאלה: איך לא ליפול לגאווה של החבר שבפניו אני מבטל את עצמי? ואיך אני בעצמי צריך להתייחס לזה שמשבחים אותי, כדי שהשבחים לא ייהפכו למעצור בעבודה הרוחנית?

תשובתי: באמת, על ידי שְׁבחים אפשר לקלקל את האדם. אני לרוב מתייחס לתלמידים שלי קצת בלעג, קצת בזלזול, ולפעמים בגסות. לעיתים אני דוחה אחדים מהם, מחזיק אותם במרחק מה, לא מאפשר לעצמי להתקרב אליהם ולהם אליי. ישנם אנשים שגם כן נוהגים כך כלפיי או כלפי חברים אחרים.

כל העניין הוא בכוונה: לשם מה אנחנו עושים את זה?

אם על ידי זה החברים מתחילים להתגאות, אז אתם צריכים לפתור את הבעיה הזאת ביניכם, בכך שדנים במעגלים בסדנאות. אני מאוד ממליץ לנהוג דווקא כך. כל מה שמצטבר אצלך ואתה לא יכול לפתור באופן אישי, צריך בהכרח להציג את זה בסדנאות.

אתם עורכים דיון בעילום שם, מבלי להתייחס לחבר ספציפי, אבל מעמידים את השאלה בכזאת צורה כדי שהבעיה תהיה ברורה לכולם. אם לאחר מכן ההתנהגות של החבר לא תשתנה, תחזרו על זה בסדנה בעוד מספר שבועות ובהדרגה האדם יבין מה קורה לו.

אני לא רואה דרך אחרת, כדי להשפיע על האדם ולהסביר לו את מה שאי אפשר להסביר ישירות, אין לנו זכות לעשות את זה אלא רק דרך סדנה. זוהי הזדמנות מדהימה שניתנה לנו בקבוצה. דווקא משום כך אנחנו קיימים בעולם כזה, שבו בהימצאנו עדיין במצב אגואיסטי "למען עצמי", אנחנו כבר יכולים לדבר ולדון על איזה שהן פעולות הדדיות ובאופן כזה להתקדם קדימה.

מתוך שיעור מס' 1 בכנס הווירטואלי במוסקבה, 13.12.2012

ידיעות קודמות בנושא:
העיקר, זה להיחלץ משבי הגאווה
עזרה בהתקדמות ב"קו האמצעי"
סחרחורת אכזרית מהצלחות

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest