יש תקווה!

שאלה: מעולם נושא האחדות וחיבור העם לא היה כה בולט. אפילו הוריהם של שלושת הנערים החטופים מדברים כל הזמן על הכוח שהם מקבלים מהאחדות, מרגישים שצרתם היא צרת כולם. אז מדוע מורגש היום פחות איחוד בעם מקודם?

תשובתי: פשוט אנחנו רואים את חוסר החיבור ברזולוציה יותר גבוהה, בדיוק יותר גבוה. במקום שקודם היה נראה לנו שכמעט הכול בסדר, עכשיו קנה המידה נעשה יותר גדול ואנחנו רואים ששם אין חיבור.

שאלה: כיצד אפשר להוכיח לאדם שעל ידי פעולות החיבור הוא יכול לעזור להחזיר את הילדים החטופים הביתה?

תשובתי: אתה רוצה להראות לאדם קשר ישיר וברור, שאם הוא יעשה חיבור במקום מסוים אחד, אז זה יעורר שינוי במקום אחר. אתה לעולם לא תוכל לעשות זאת.

אבל יש המון מקרים בחיינו שאנחנו בטוחים שהפעולות שלנו עוזרות, אף על פי שאנחנו לא רואים קשר ברור. לכן האנשים יוצאים להפגנות ולאסיפות. אני לא יכול להראות לאדם את הקשר בין הדברים בתוך החושים שלו, כי זה כבר גילוי פעולות הבורא לנברא. הוא עדיין לא הגיע לדרגה כזאת כי אין לו חושים שמאפשרים לראות זאת.

יכול לבוא אדם קר רוח עם היגיון בריא, נטול רגש, שיגיד שכל פעולות הללו לחיבור חסרות תועלת לחלוטין ושהחיפוש אחרי החטופים הוא עניין של הצבא ושזה בכלל לא נוגע לו. אם הוא לא מרגיש לזה שום קשר, אז אין מה לעשות. כדי לראות את הקשר, עליו לתקן את הרצונות שלו ל"על מנת להשפיע" ובתוכם הוא כבר יגלה עד כמה האור העליון קשור לרצונות הללו. לכן, עלינו פשוט למשוך את האנשים לחיבור בעזרת הסברים שונים, שעל ידי החיבור אנחנו בכל זאת מביאים תועלת ועוזרים לילדים החטופים להשתחרר ולחזור הביתה.

ואם האדם יסכים להשתתף בסדנה, צריכים להביא אותו להרגשה שבתוך החיבור שנוצר בינינו מתעורר כוח מיוחד שמסוגל לעשות משהו מעבר לטבע הרגיל שלנו. יש לו יכולת לשנות את המצב. כאשר האדם ירגיש את כוח החיבור, הוא ייתן לו התפעלות למעלה מהדרגה שלו. אפשר להסביר שכולנו קשורים זה לזה ונמצאים במערכת אחת, שכל האנושות קשורה, ואם אתה מתקן את עצמך, אז אתה מכניס את כוח התיקון בכולם.

למעשה, לפני הגילוי אי אפשר להוכיח לאדם כלום. אבל אנחנו רואים שאנשים לומדים שנים בציפייה לגילוי ולא בורחים. הם מאמינים שפעם יקרה הגילוי, מפני שהארה מרחוק מחזיקה אותם. ואדם שהשתתף בסדנה, במעגל, גם ירגיש הארה כזאת מרחוק. מתעוררת בו הרגשה שבאמת הפעולות הללו יכולות להשפיע ולשנות את המצב, כי פועל עליו האור.

יש תקווה, אחרת אני לא הייתי אוסף את האנשים. בצורה כזאת אני כבר מתחייב במשהו כלפיהם ואני הופך אותם לשותפים שלי. אני לא יכול להראות להם את צורת העולם שאני רואה והם לא יודעים שאנחנו פותחים את הדרך לאור שיסדר את הכול. הוא לא רק יפתור בהצלחה את בעיית החטופים, אלא יתקן את כל העולם. אנחנו נעלה לפסגה ונהיה המכובדים ביותר. אנחנו באמת נהפוך ל"ממלכת כוהנים וגוי קדוש".

מתוך שיעור על פי עיתון "האומה", 19.06.2014

ידיעות קודמות בנושא:
סדנה אחת גדולה בכל רחבי הארץ
כוח החיבור יפרוק את המחבלים מנשקם
חטיפת הנערים היא כמו סכין בלב

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest