קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: במקום מאמרים על "עונשים", הייתי רוצה לקרוא יותר על האופן שבו תלמיד שלומד קבלה יכול להמנע מבידוד יתר מהסביבה. כמובן, אי אפשר להמנע ממידה כלשהי של "פרישות", כאשר אדם נמצא בקבוצה וירטואלית ונפרד פיזית מחבריו לכלי, ולא מעוניין כל כך להעביר יותר מדי זמן בפטפוט חסר טעם.
תשובה: אתה צודק, אי אפשר להמנע מהתרחקות מהעולם. אני, באופן יומיומי, צופה בתקציר החדשות, לפעמים בסרט טבע או סיכום ארועים, כל יום נוסע לים (5 ק"מ הליכה מהירה ושחיה), אבל בשאר הזמן אני נמצא פיזית במצב ישיבה במקום סגור אחד. זה נמשך כך כבר הרבה מאוד שנים. אל תפחד מהתנתקות פנימית מהעולם, בהתחלה זאת ההרגשה אצל מתחילים, שכאילו הם עוזבים את כל העולם הזה. זה נובע מכך שהמידע הרוחני ממלא אותך. אבל לאחר מכן ימצא מקום גם לעולם הזה. הזמן יאזן את הכל. אל תדאג לכך ואל תעשה שום דבר באופן מלאכותי. אני מציע לא לבזבז זמן, תתפוס, כל עוד אפשר, כמות מקסימלית של מידע והתרשמויות ממקורות קבליים. תחלק את עצמך בחוכמה בין עבודה, ספורט, משפחה וקבלה, והתוצאה תורגש במהרה!
דברים שמחוצה לי, שאני לא רואה אותם, האם הם בעצם מתרחשים בתת הכרה שלי? זאת אומרת, הגרעינים ברימון כשהוא סגור, הם קיימים כן, רק בתת ההכרה שלי? וכנ"ל מחשבות הזולת, הם קורים בתוכי, רק בתת מודע שלי?