ידיעה – הבנה – הרגשה – גילוי

אנחנו יכולים להעריך את הטוב והרע שבנו, אך ורק לפי היחס שלנו כלפי הנהגת הבורא. ככל שאני מבין אותו טוב יותר, באותה המידה אני מרגיש אותו כטוב יותר. וככל שאני מבין אותו פחות, אז אני מרגיש אותו כפחות טוב. ההבנה משנה את הרגשתי.

אם אני מגלה את הבורא, את היחס שלו כלפי, שכל הפעולות באות אליי ממנו – באותה המידה אני מתקן את עצמי. יוצא מכך, שאני מסכים עמו, ואז הרע הופך לטוב. ולכן "לדעת את היחס שלו" ו"להגיע להרגשה טובה" – זה היינו הך.

הבורא רוצה שנכיר אותו. אלה שמכירים אותו משיגים הנאה נצחית ומילוי אינסופי! "לדעת את הבורא" משמע להכיר את התנהגותו, הנהגתו ושליטתו בנו. וניתן להכיר אותו רק בתוך התכונות המתוקנות שלנו, מתוך השתוות הצורה עמו – בתוך הרגשות (הכלים) שלנו, שדומים לו.

ואז כל התופעות של העולם שלנו מתחברות בעולם הרוחני לאחד שלם, אין ריבוי דעות. יש ידיעה, הבנה, הרגשה או גילוי – כל זה אותו הדבר: מילוי של כלי הנשמה שלנו, של הרצון המתוקן שלנו.

ידיעות קודמות בנושא:
שיחה על הבורא
הכי חשוב! לא כמה אלא ממי…
התשובה – בגילוי הבורא!
ידיעות נוספות במדורים: התפתחות רוחנית, בורא