חוט מקשר אל המקובלים

שאלה: אנחנו קוראים את המקורות הקבליים, שבהם טמון האור. האם ניתן למשוך אותו בצורה אחרת?

תשובתי: אתה צריך ללמוד ולשמור על קשר עם אותה המערכת של האנשים שנמצאים בהשפעה. אתה חייב לשמור על קשר עם המקובלים, עם אותם המקורות. הרי האור העליון ממלא אותם.

כולנו נמצאים במערכת היחידה של מלכות דאין-סוף. כל מה שמתרחש הלאה, זה רק הלבושים, ההסתרות, המסכים שמאחוריהם המצב שלנו הופך להיות חשוך יותר ויותר. אבל זו עדיין אותה המלכות.

ולכן, כשאתה רוצה לעורר את המצב הבא, אתה יוצר מגע עם אותם האנשים, אותן הנשמות, אותם הרצונות שכבר תיקנו את עצמם, שהם המקובלים. אתה קורא את מה שהם כתבו לך, כדי לשמור איתם על קשר, כדי להיות קרוב ככל הניתן למקום שלהם במערכת הכללית.

איך תוכל למשוך את המאור המחזיר למוטב ללא זה? חייב להיות איזשהו חוט דק אל הרעיון עצמו, אל המסר של המקובל. אפילו אם אתה קורא את הטקסט שלו בתרגום, אפילו אם צורת ההגשה של הטקסט קשה עבורך ואתה מעדיף את הגרסה הקלה והמותאמת, עדיין הכרחי שיהיה לך קשר עם עצם הרעיון. אתה צריך לפחות במשהו להיות מחובר עם הרצון של בעל הסולם, של אברהם, רבי עקיבא, הרמח"ל, האר"י, משה… אתה זקוק לחוט שיקשר אותך אל החלק המתוקן של המערכת.

איך אפשר אחרת? סתם לנאום ברחובות על ערבות? על מה חושבים כל אותם האגואיסטים שמזמרים סיסמאות דומות? הם דומים לאוהדי כדורגל פנאטיים, שמוכנים להתחבר כדי להרביץ למישהו, היות והאהבה ביניהם תמיד מכוונת נגד משהו. כזה הוא האגואיזם, הוא אינו מבין משהו אחר.

גם המילה פאשיזם משמעה חיבור, איחוד, רק בניגוד למישהו. זה מה שעלול לקרות אם אנחנו לא ניתן לעולם את האור, שינטרל כל יחס מהסוג הזה. עלינו להפיץ את הערבות בכל העולם, בצורה שתחתוך את האפשרות לאהוב אנשים מסוימים ולשנוא אחרים.

ללא המסר הזה יקומו בעולם משטרים נאציים. האנשים יתחברו ביניהם, כי יבינו שהמשבר מחייב להתחבר, ופשוט יתחילו להילחם אלה באלה.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "מתן תורה", 11.07.2011

ידיעות קודמות בנושא:
מה מסתתר מאחורי הטקסטים של המקובלים?
על הידיים של המקובלים הגדולים
מקובלים – נשמות המחיות את הדור