השגה במקום משחק מילים

ההבדל בין "קליפה" ל"קדושה" הוא בכך, שה"קליפה", במקום לפעול וכתוצאה מהפעולה להגיע להבנה, כפי שנאמר "ממעשיך הכרנוך", היא רוצה קודם להבין, להגיע להשגה "בתוך הדעת" ולא מחפשת השגה רוחנית.

ההבדל דק מאוד, לכאורה לא משמעותי, אבל צריכים כל הזמן להילחם עליו. כאן בדיוק עובר החתך בין הפילוסופיה הריקנית, בין אותם החכמים שמבקרים את השיטה שלנו, כאילו שמבינים משהו ברוחניות ואת הדרך הרוחנית. כיצד אפשר להבין משהו ולדבר עליו בלי להיות בהשגה?

האנשים אינם יכולים להבין שחוץ מבירורים שכליים קיימת גם השגה רוחנית, שינוי תכונות האדם, תפיסה אחרת שבה הוא מגלה "אורות", "פרצופים", "עולמות" ואז הוא יכול לדבר עליהם.

ובמקום זה האדם לוקח מילים מתוך חכמת הקבלה, מתוך דברי המקובלים, שגילו כוחות רוחניים, מערכות, ובעזרתן מתחיל לשחק כאילו הוא מבין מהו העולם הרוחני, על מה מדובר ומה עומד מאחורי כל מילה. זה כמו משחק ילדים שהילד משחק עם מכונית או עם טנק מפלסטיק. הילדים מדמיינים שהכול מתרחש באמת, כמו בחיים, אבל כשאנחנו מסתכלים עליהם אנחנו מבינים שזה רק משחק.

בדיוק כך האנשים חושבים על הקבלה, אחרי שקיבלו ידע תיאורטי בלי שום השגה. אבל גם זה לטובה, כי במהרה הם יגלו את טעותם ויבואו לקבל את הידע האמיתי, ירצו להצטרף.

מתוך שיעור על פי "הקדמה לספר הזוהר", 18.08.2013

ידיעות קודמות בנושא:
לא ניתן להבין ולמדוד את הבורא בשׂכל
עדיף להיות שקדן, מאשר חכם
מה שלא נשׂיג, לא נדע בשֵם