דור אינפנטילי

דעה: יותר ויותר ניתן לשמוע את האבחנה הניתנת לפוליטיקה, לכלכלה, לחברה: אינפנטיליות. בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה המערבית, מדובר על ילדים מגודלים. הגבולות הפסיכו-פיזיולוגיים של הגיל השתנו מאוד במחצית המאה האחרונה.

הדור החדש אינו שואף להתבגר. הגלובליזציה מוחקת את הקווים הלאומיים והתרבותיים של הדורות ממדינות שונות. הסוציולוגים מציעים להפחית 10 שנים מהגיל האמיתי כדי לקבל את הגיל הפסיכו-פיזיולוגי האמיתי. בני 40 ו – 50 הם עדיין "אנשים צעירים".

המציאות בשבילם הופכת להיות למשחק משעשע, כל המתרחש לא עובר ניתוח רציני. הכול זה "פייסבוק" מוחלט, נטייה לשיחות בטלות והליכה מפינה לפינה, מרחבה לרחבה, בחוסר כל מטרה. לקבוצות החברתיות של ה"פעילים" הצעירים חשובה לא התוצאה, אלא תהליך המשחק!

"מפלצות" של מושחתים, ביורוקרטים, גנבים, והמשימה היא אחת – לחסל מפלצת זו או אחרת, תוך מודעות שזהו רק חיסול דמיוני, כי צריך רק להתחיל במשחק מחדש והמפלצות יקומו לתחייה חיות ושלמות. אנחנו נכנסנו לתקופה, שבה כל שנה הכול יותר ויותר הופך למשחק, ואילו החוקים והשיטות הקודמות לפיתרון הבעיות אינם עובדים.

הערה: מתגלה התוכנית האחידה של כל המציאות, שבה אנחנו נמצאים בתלות הדדית מוחלטת. אנחנו לא מבינים את השפעתה על כל אחד מאיתנו ועל כולנו יחד, רק רואים את התוצאה על עצמנו, שאותה עדיין איננו מסוגלים להעריך. אנחנו נמצאים בשלב המעבר, שעדיין מוקדם מדי לשפוט אותו. אבל מפני שהוא מתרחש מעלינו, אנחנו כאילו מנותקים מהמציאות האמיתית, ומכאן מתעורר היחס הילדותי אל העולם כאל משהו שקורה מעצמו…. הכול יעשו בשבילנו הרובוטים, ואנחנו נמשיך לשחק!

ידיעות קודמות בנושא:
העולם הילדותי הזה
למה מוצא חן בעינינו לשחק
נפרדים מהילדות