הקשיים הם עזרה מלמעלה

דווקא לאדם שלפי שורש נשמתו רוצה לגלות את הכוח העליון האחד והיחיד שפועל במציאות, "עוזרים" מלמעלה ושולחים מכשולים. הבורא תמיד מגלה בו רצונות חדשים, שמושכים אותו לכיוונים שונים. והאדם שוכח שאין עוד מלבד הבורא, הוא שוב מתבלבל ואינו יכול לחבר בתוכו את הדמות של הכוח העליון האחד, שאליו הוא חייב לפנות.

כל הקשיים הללו הם עזרה מלמעלה לאדם שיש לו השתוקקות לגלות את הבורא. והעזרה הזאת נשלחת דווקא בצורה של הפרעות. נדמה לאדם כאילו האחרים מצליחים להישאר עם תמונה אחת, הרגשה אחת, שאין עוד מלבדו. ואילו אצלו היא תמיד נעלמת ומסתבכת. העולם מדבר על כך בקלי קלות, ורק לו קשה, והוא תמיד מגשש בערפל ואינו מבין מיהו הפועל: הוא עצמו, הבורא, או שניהם יחד, איזה יחס כלפיו הוא צריך לקבוע – שום דבר אינו ברור.

נראה לו לא-הוגן שהוא מקבל מהבורא רק הפרעות במקום עזרה. האם כך צריך לנהוג הבורא הטוב והאוהב? אז מדוע הוא פועל באכזריות כזאת ומסדר לאדם כאלה בעיות בחיים, שלא ברור כיצד אפשר לצאת מהן?

נראה לו שאפילו האדם האכזרי ביותר לא יכול היה לנהוג כך. הרי מהיכן כל האכזריות בעולם, אם לא מאותו הכוח העליון? כל הדברים המפחידים והנוראים ביותר מגיעים מכוח אחד בלבד, ויחד עם זאת צריך להחליט שזהו הכוח הטוב, כוח של אהבה חסרת גבולות, שפועל רק לטובה?

אם מסתכלים על העולם, אז בלתי אפשרי לומר כך. אנחנו רק מגלים כיצד אפשר להתבלבל ולפקפק בייחודיותו של הכוח העליון, כשאנחנו רואים מולנו עולם מלא כאב, בעיות, אלימות, טרור, שנאה.

האם את כל זה לא מעורר אותו הכוח העליון? – ודאי שכן, הרי אין עוד מלבדו, ואנחנו עצמנו איננו עושים כלום. אנחנו רואים במו עינינו שבעולם שולט כוח רע ולא כוח טוב. וככל שאני מנסה להחזיק את עצמי במחשבה על כך שאין עוד מלבד הבורא הטוב, אני מרגיש כאילו אני עומד על חודו של מחט, שממנו אני עלול ליפול בעוד רגע. הרי מכל הכיוונים אני מקבל הוכחות הפוכות, והן נראות לי אמיתיות ביותר.

הרי אינני יכול לעצום את עיניי, להתעלם ממה שקורה, ולשקר לעצמי. אני רואה שאני פשוט צריך לגלות את הבורא! ואז מתעוררת בי דרישה אמיתית. אינני מסכים להתייחס אליו כמו לכוח רע! אך כדי להרגיש אותו ככוח טוב, אני זקוק לעזרתו.

מתוך שיעור על מאמר מהספר "שמעתי", 26.04.2011

ידיעות קודמות בנושא:
הטוב צריך להתגלות
לגלות את הבורא? – ההזמנה התקבלה!
מה זאת אומרת "ללכת בדרך השם"