קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
זוהר לפסח. פרשת "בא", אות קע"ד: "… כתוב, ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם. מסכנות הוא לחם עוני. ונקרא לחם עוני, משום שהלבנה, המלכות, עומדת במיעוט, ואינה מתברכת מן השמש, ז"א, ואינה מאירה מן השמש, כמ"ש, כי כל בשמיים ובארץ. שפירושו, אשר כל יסוד ז"א, נאחז בשמיים, ז"א, ובארץ, המלכות, ומקבל מן השמיים ונותן לארץ".
הדבר העיקרי, זה היחסים בין "זעיר אנפין" ו"מלכות". כי "בינה", בכך שעיצבה את "זעיר אנפין", ההשפעה שלה כלפי ה"מלכות" מראה, בעצם, שאם "מלכות" לא מתאימה את עצמה ל"זעיר אנפין", אז הוא נמצא בקטנות ואין לו אפילו ראש של ה"פרצוף", לכן הוא נקרא "זעיר אנפין", "פרצוף קטן". ול"מלכות" אין שום דבר, זוהי נקודת החושך.
נאמר, שאין בורא ללא נברא, מאחר ו"זעיר אנפין" זה משהו מלאכותי. זה אמצעי שנברא על ידי ה"בינה", שהוא כביכול ריק והופך להיות מלא, שלם, גדול, בהתאם לכמה ש"מלכות" יכולה להגיע להשתוות עימו.
יוצא, ש"מלכות" קובעת מה יהיה הגודל של "זעיר אנפין". כי אין לו מעצמו כלום חוץ ממה שהוא צריך לקחת – תכונות מה"בינה", תכונות מה"מלכות", לסדר אותן ביניהן וכך להביא את "מלכות" לדרגת ה"בינה", ואחר כך לדרגת ה"כתר".
הבורא נקרא "הקדוש ברוך הוא", כי ה"פרצוף" הזה הוא קדוש עבורנו, קדוש הכוונה משפיע. הוא נותן לנו דוגמה איך אנחנו צריכים להיות, הוא מתקן אותנו, אנחנו מגיעים לדבקות עימו, אבל בעצם אין בורא ללא נברא. כי הרי אין לו שום צורה אם אנחנו לא מייצבים מלמטה איזה חיסרון, רצון, ועל ידי החיסרון הזה מגלים אותו לאור ה"בינה", שאז ממלאה אותו.
יש כאן מגנון מאוד מיוחד. "זעיר אנפין" תמיד, בכל מקום שנלמד עליו, בד' בחינות דאור ישר, או במקומות אחרים, זה "פרצוף קטן", אנחנו עוברים אותו במהירות ואיננו יכולים לומר עליו כלום. חייבים להבין שזעיר אנפין הוא המתאם בין "חכמה" ו"בינה" (אבא ואימא) לבין "מלכות". מצד ה"בינה" יש בו תכונת "חסדים", הוא לא זקוק לכלום, ואם מצד ה"מלכות" יהיה לו חיסרון, אז בהתאם לכך יתגלו בו "אורות החסדים" והוא יתמלא ב"אור חכמה". אבל רק במקרה, ש"מלכות" תרצה להידבק אליו.
"זעיר אנפין", זה ו"ק (שש ספירות), ו"מלכות" זאת נקודה. ו"ק מסמל שאין בו כלום, הוא מוכן להתפתחות בהתאם לנקודת ה"מלכות" אם היא תרצה להפוך להיות יותר מנקודה.
מתוך שיעור על ספר הזוהר, 18.04.2012
ידיעות קודמות בנושא:
גנזכים רבים, אוצר אחד
משבר הוא לידה של דבר חדש
נקודת הכניסה לרוחניות
