הרצון להגיע לערבות, מביא אותנו לבורא, שהרי רק הוא יכול לאחד בינינו. לבורא יש אור עליון – הכוח היחיד, שמסוגל לתת לנו את הרגשת הערבות, את הרגשת הקשר. אם אנו בונים ערבות, אזי מתחילים להרגיש עד כמה הבורא חסר לנו.
כשאנו מרכיבים את נשמת האדם מהנשמות הפרטיות שלנו, אנו נקראים שותפים של הבורא ובני אדם (הבנים של אדם). עבודה זו הופכת אותנו לבני אדם, שהרי יחד עם הבורא, אנו בונים כלי שדומה לו.
הפָּזֵל הזה מורכב ממילארדי חלקים, שמשתנים כל הזמן. אנו מבינים שלא ניתן לנו לסיים את העבודה ("לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמוֹר"), אך בה בעת איננו יכולים להיפטר ממנה (וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה) – מה שנדרש ממני זו רק ההשתתפות.
עבודת האדם מסתכמת באיחוד מחדש של כל חלקי נשמת האדם השבורים. הבורא שבר אותם בכוונה תחילה, בכדי לתת לנו את הזדמנות להרכיבם ולראות את האופן בו הם מתאימים זה לזה, תוך הרכבת הפָּזֵל הזה והפיכתנו לאחד שלם.
קראו עוד בטוויטר שלי.