מלבד האהבה צריך להרגיש דאגה, אולם לא לעצמו, אלא מתוך פחד לאבד את האהבה תחת לחץ ההפרעות. ורק אם ישנה אהבה ודאגה לשמור עליה, כשחושבים רק על הבורא, מורגשת השלמות.
בכל בוקר אנחנו מתאחדים ולאחר מכן אנחנו צריכים להשתדל לשמור על האיחוד הזה לכל אורך היום. יוצא שדווקא היום הוא שמהווה את המקום ואת הזמן של העבודה הרוחנית שלנו – שהמרחק בינינו לא ישבור את העשיריה. המאמצים שלנו מעוררים אור מקיף עד שהבורא מתגלה בינינו.
אנחנו צריכים לשמור על קשר העשיריה כהוי"ה. הוא אינו תלוי במצב הפיזי אלא במצב הרוחני, בהרגשה שלנו. אסור להפסיק את המגע אפילו בעת התרחקות פיזית: האם יש לנו רצון אחד, כוונה אחת, מטרה אחת? אנחנו מממשים את ההבחנות הרוחניות יחד – בלב אחד.
חכמי התלמוד היו מקובלים גדולים והצליחו לתאר את תיקון הנשמה הכללית במילים של העולם שלנו. אבל לנו קשה מאוד לתאר את התיקונים הרוחניים בשפת התלמוד, בשפת העולם התחתון ביותר. לכן אנחנו משתמשים בשפת הקבלה, שפת העולם העליון ביותר, כדי להצליח בתיקון.
האור העליון עובר מהבורא דרך כל חמשת העולמות – ובתלמוד מתוארים פעולותיו בשפת העולם שלנו. אולם אנחנו לא מבינים ולא מרגישים בתיאורים האלו את פעולות אור הבורא על ד' סוגי הרצון א', ב', ג', ד', המתוארים בתלמוד כטבע הדומם, הצומח, החי והמדבר.
כאשר האדם מתחיל ללמוד את חכמת הקבלה הוא מתחיל להרגיש מהר מאוד שינוי במצבי הרוח, הופך להיות דרשן, לא סבלני. זה תוצאה של ביטוי האגו שלו, הדורש תיקון וגילוי של תפיסת הבורא בתוכו. כך מתחילה תקופת תיקון הרצון.
כל סוגי התורה, תורת הנגלה ותורת הנסתר, שייכים ללימוד אחד על גילוי הבורא. ההבדל הוא רק באור המגלה את הבורא, והוא תלוי בכוונת האדם. קל יותר להחזיק את הכוונה, את המטרה לגלות את הבורא, בעת לימוד חכמת הקבלה, שהרי מדובר שם על כך בצורה גלויה.
במחשבה אחת הכל נוצר, עד ככלות הכל בגמר התיקון. אשר אותה המחשבה היחידה, היא הפועלת את הכל, והיא עצם כל הפעולות, והיא מקבלת התכלית, והיא מהותה של היגיעה, והיא עצמה מציאות כל השלימות והשכר המקווה (תע"ס, חלק א, הסתכלות פנימית, פרק א, אות ח).
לא ניתן לקבל את השגחת הבורא השלמה על העולם, שהרי אז יש ליחס אליו את כל הרוע שבעולם! אלא רק למקובלים, נפתחת להם השגחתו פרטית, גם בטוב וגם ברע. והם מקבלים את הבורא כפועל בכל הבריאה, בכל פעולה טובה ורעה (על פי: בעל הסולם, אגרת א).
עיקר הצרה היא, שכאשר רואה איזה גילוי פעולה שלא כשורה, נופל ממדרגתו כי חושב את עצמו לבעל הפעולה הזו, ושוכח במסבב כל הסבות שהכל ממנו, ואין שום פועל אחר בעולם זולתו. .. הגם שעמד בה בבחינת ידיעה כללית, אך בעת הצורך, לא ישלוט בידיעתו ליחד הכל לבורא – ולהצדיק אותו (בעל הסולם, אגרת א).
קראו עוד בטוויטר שלי.
דוקטור רב מיכאל לייטמן קולע ישר למטרה