המדע על העתיד

בינתיים איננו מכירים את המדע על העתיד. בעתיד אנחנו נצטרך להיות בהסכמה עם הטבע ולשנות את עצמנו איכשהו, להפוך להיות דומים לו.

אנחנו צריכים להפוך להיות גלובליים, אינטגרליים, מקושרים הדדית מתוך רצון טוב ומתוך הבנה שרק כך יהיה לנו טוב יותר, קל יותר. אנחנו צריכים להגיע בצורה הדדית לאיזשהו פיתרון משותף וכולל.

אם היינו יכולים לתאר לעצמנו כזאת חברה אנושית, והיא באמת הייתה אנושית, ולא בהמית כמו היום, ודאי שהיינו יכולים להגיע לנוחות מלאה, לאיחוד נכון עם הטבע ובינינו לבין עצמנו, לשימוש נכון בכל מה שאנחנו מקבלים מהטבע. היינו חיים בהרמוניה ולא היינו מבזבזים כל כך הרבה כוחות על אמצעים להגנה או להתקפה. ואז היו משתחררים לנו משאבים רבים.

הבעיה היא בטבע שלנו. היום, לראשונה בהיסטוריה האנושית, הטבע הסובב מראה לנו שאנחנו חייבים להיות מקושרים הדדית בקשרים טובים, אחרת נימצא במשבר שהולך ומחריף.

יתר על כן, המשבר הזה מאיים כל כך, מפני שאנחנו נמצאים במלחמות והתנגשויות, ולא רק זה עם זה, אלא עם הטבע עצמו. לכן היום הטבע יורגש על ידינו כיותר ויותר עוין, בביטויים האקולוגיים שלנו, בשינויי האקלים, בבעיות הבריאותיות למיניהן, במגפות וכן הלאה.

וזה יתגלה גם בבעיות הפנימיות שלנו: גירושין, פירוק המשפחה, בעיות עם הילדים, בעיות במדע, באומנות, בחינוך, בהשכלה… שלא לדבר כבר כל הבעיות הבינלאומיות והבין-מדיניות, שבסופו של דבר יביאו לייסורים גדולים מאוד.

מתוך ישיבת תוכן בנושא החינוך הגלובלי, 04.09.2011

ידיעות קודמות בנושא:
סופו של הפירוד
התקוות האבודות
הצד השני של המשבר