המאמצים שלך אינם נעלמים

נאמר "אין עוד מלבדו", האור העליון נמצא במנוחה מוחלטת ותמיד משפיע עלינו בטוב. ומצד שני נאמר: "חיל בלע ויקיאנו", ואנחנו רואים עד כמה אנחנו נותנים יגיעה ובכל זאת, הכול נעלם. אנחנו עובדים במשך חודשים רבים, מוסיפים בכוונה, עד כמה שאנחנו מסוגלים, ואיננו רואים שום תועלת מכך.

אך לא ייתכן שתהיה קיימת בטבע פעולה שלא תניב שום תוצאה, לא טובה ולא רעה. ודאי שתמיד ישנן תוצאות, והן אינן נעלמות לשום מקום. רק לעומתנו התוצאות האלה כביכול נעלמות, הפעולות והמחשבות הקודמות נשכחות, ובכל רגע אני כמו אדם חדש.

אך היכן כל זה נשמר? – ברצון שלנו, בעומק הרצון. אם אנחנו מבצעים פעולה כלשהי ברצון, בכוונה, ביגיעה, עם כל המציאות שהרצון הזה מצייר לנו, זה כבר לא נעלם, בין אם הפעולה הייתה נכונה ובין אם לא.

כל מה שעושה כל אדם, כל אלמנט של הבריאה, כל חלקיק שלה: דומם, צומח, חי ומדבר, בהתאם לדרגה שלו, הכול נבלע בתוך המלכות, בתוך אותו הרצון שקיים בבריאה.

ואם יש לאדם נטייה להשיג את ההשפעה, הפעולות שלו הופכות למיוחדות. אפילו אם הוא פועל בינתיים למען עצמו ("לא לשמה"), שוכח שצריך לעשות נחת רוח לבורא, ולא ברור מתי הוא ישיג את זה.

כל פעולותיו של האדם (בקבוצה, ביחס שלו ללימוד) הן בינתיים אגואיסטיות לגמרי, והן נבלעות ב"קליפה", כלומר ברצונות האגואיסטיים שלו, שבהם הוא פעל באותו הרגע. הרצונות והמחשבות שלו היו מכוונים לתועלת עצמו, והפעולה יצאה אגואיסטית, אבל הכול נשמר ולא נעלם. הרי בכל זאת האדם משקיע מאמצים באותו המצב שניתן לו, והוא צריך לגדול בהדרגה.

ידיעות קודמות בנושא:
תבדוק שאתה לא מבזבז מאמצים לשווא
המרד של עבדי האגואיזם
יגיעה ומציאה