דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / היום הולך ומתבהר, והלילה הולך ומחשיך

היום הולך ומתבהר, והלילה הולך ומחשיך

מתוך איגרת של הרב"ש מס' 24: "מבין אדם לחבירו לומדים איך להתנהג בבחינת בין אדם למקום. לכן בזה האופן מראים לך מהשמים שאתה צריך לעורר בכל פעם את אהבת ה', ואתה צריך לעמוד תמיד על המשמר, כל היום וכל הלילה, היינו בין בזמן שאתה מרגיש בחינת יום ובין שאתה מרגיש בחינת לילה. כי אנו אומרים לה' יתברך – כי לך יום אף לך לילה. שגם הלילה, היינו חשכת הלילה, גם כן בא מצד ה' יתברך לטובת האדם, כמו שכתוב "יום ליום יביע אומר, ולילה ללילה יחוה דעת."

כולנו הרגשנו מה זה "יום" ומה זה "לילה". "לילה", פירושו, שפתאום נאבד הרצון, מגיעה אדישות, הטעם נעלם. נעשה קשה לשמוע על עבודת האדם בתיקון, נמאס שוב ושוב לדבר על אהבת החברים ועל חיבור.

ואז, שוב חוזר ה"יום" – התפעלות, רוממות רוח, והאדם סופג כל מילה בהתרגשות גדולה עד דמעות. הרצון בוער בו, והוא משתוקק להתקדם, מוכן "להזיז הרים".

הכול תלוי באותו גרם של אור שהשפיע עלינו קצת יותר או קצת פחות. ובגרם האור הזה תלויים החיים והמוות שלנו, ומצב הרוח טוב או רע.

מצבים אלה באים אלינו כדי שנבין שעלינו להתעלות מעליהם ובכלל לא לקחת אותם בחשבון. תארו לעצמכם, האם זה אפשרי? שימו לב עד כמה אתם נשלטים על ידי המצבים הללו, ולא יכולים לעשות שום דבר, לא במצב טוב ולא במצב רע. אתם לא מסוגלים להתמודד לא עם השמחה, ולא עם הצער.

איך אפשר להתעלות מעל המצבים האלה? האם זה אומר שהאדם צריך להיות מעל השפעת האור? כמובן, אני לא יכול להיות מעל האור, אבל אני יכול להיות מעל תגובתי אליו. הרי, התגובה נוצרת ברצונות האגואיסטיים שלי. ואני צריך להחזיק את עצמי מעל הרגשות הנעימים או הבלתי נעימים.

לפעמים אני נמשך לרוחניות ומוכן למענה לכל דבר, אני חולם להגיע להשפעה. בפעמים אחרות, להיפך, שום דבר לא מעניין אותי, כאילו אני מת ורוצה רק לישון ולשכוח מהכול. איך אני יכול להתעלות מעל המצבים האלה?

אני צריך לבקש עזרה מהאור. אבל לא לבקש תחושה נעימה, הרי, לזה אנחנו תמיד מוכנים, אפילו במצב הקשה ביותר. עם זאת, ישנם מקרים קשים שבהם אנחנו לא יכולים אפילו לבקש ורק רוצים להתנתק מהמצב הזה, להתעסק באי אילו מטרות ארציות, רק כדי להירגע ולא להרגיש את הכאב.

אבל אם זה לא המצב של דיכאון גמור, אנחנו מסוגלים לבקש. ובדרך כלל, אנחנו מבקשים מהאור שיפתור את הבעיות ויעשה לנו טוב. אנחנו מחכים למצב נעים, להרגשה נעימה, אבל זה לא הדבר הנכון לעשות. אנחנו צריכים לחפש את הכוח שיאפשר לנו להיאחז ולהתעלות מעל המצב הרע. צריך לבקש תיקון כדי שהמצבים הללו לא ישפיעו עלינו, ושאנחנו נקבל את המצבים הקשים כמו המצבים הטובים.

צריך להרגיש שהמצבים הקשים באים כדי לקדם אותנו לא פחות ואפילו יותר מהמצבים הטובים. זה אומר, שהאדם צריך להודות לבורא על הדברים הרעים כמו על הדברים הטובים. ואז אנחנו נשמח לכל שינוי של המצב. הרי, אנחנו נוכל להתרשם מהמצבים ולבקש מהאור שייתן לנו "מסך" שיאפשר לנו להיות מעל התגובה שלנו לרצון ליהנות. אני תמיד אחזיק את עצמי מעל ההתרשמות שלי מהטוב ומהרע, כדי להידבק לבורא ולעשות לו נחת רוח.

ואז, כל המצבים הלא נעימים והנעימים הללו, יקבעו את הגובה, את הרמה שמעליה אני מסוגל להתרומם וליצור קשר עם הבורא כדי לבקש אהבה וחיבור. יוצא כך, שאם אני לא מתרשם מזה באגו שלי, אלא רק קובע על ידי זה את הגובה של ה"מסך" שלי, ככל שהחושך והאור יהיו חזקים יותר, כך הגובה של ה"מסך" שלי יגדל. יבואו "ימים" בהירים יותר ויותר ו"לילות" חשוכים יותר ויותר, מצבים יותר ויותר גבוהים, וכך אני אעלה.

לכן תמיד, גם באור וגם בחושך, עלינו לחזק את האהבה בין החברים, בכל כוחנו. כך שלא האור ולא החושך לא ישפיעו עלינו, ולא ישנו את היחס שלנו לתפקידינו הקבוע – לשאוף רק לאחדות ואהבה.

מתוך ההכנה לשיעור, 28.03.2013

ידיעות קודמות בנושא:
תחילת העבודה עם האור
שלהבת אש של אהבה
האהבה תמיד נמצאת למעלה מהשנאה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest