הטוב ביותר לחברים

בעל הסולם, מאמר "הערבות": "משום שבערבות הכללית הזאת, נפטר כל יחיד מהאומה, מכל דאגותיו לצורכי גופו עצמו, ויכול לקיים מצות "ואהבת לרעך כמוך" בכל שיעורו, וליתן כל מה שיש לו, לכל המצטרך, היות שאינו מפחד עוד בעד קיום גופו עצמו, כי יודע ובטוח הוא, ששש מאות אלף אוהבים נאמנים נמצאים בסביבתו, עומדים הכן לדאוג בשבילו".

התנאי הוא כזה – הכוח העליון מתגלה רק אם אנחנו באמת זקוקים לו לצורך החיבור.

שאלה: מהיכן נובעת ההסכמה הזאת?

תשובתי: מהרצון המשותף. שאחד לא יכול לתקן את עצמו ללא השני. התיקון נעשה דרך החיבור הכולל. הכוח המתקן צריך להיות משותף בין כולם.

הכוח והשכל, היגיעה והגישה, הכול צריך לרדת מלמעלה. הכול מצטבר לאחד וכאילו "תופר" אותי עם האחרים.

ועל זה אנחנו צריכים לחשוב. אם אנחנו רוצים שזה יקרה, אז קודם כל דרושה לנו ערבות הדדית. כי בהתכללות ההדדית הכללית אין אף נקודת הלחמה עם האחרים, שלא יהיו שם כלולים כולם.

שאלה: האם ההסכמה לזה, היא הצעקה שלנו לבורא?

תשובתי: הייתי אומר שכן. רק שבעצם זאת אינה צעקה מאולצת. אנחנו מגיעים להסכמה על המצב שלנו, על חוסר האונים ועל הצורך להגיע להשפעה הדדית, לערבות, לחיבור הדדי, לעזרה ותמיכה הדדיים. כאשר אתה מתחיל לחבר את כל הדברים האלה, אז מתגלה שחסר לך הכוח העליון. אז אתה באמת זקוק לו, בעוד שמקודם הצרכים שלך היו בעלי אופי אישי.

אתה מגלה, שאתה זקוק לכוח העליון כדי באמת לקיים את התנאים של החיבור בהשפעה ההדדית בין כולם. רק שזה כבר לא כמו "יפי נפש", מפני שהמטרה היא לגלות את תכונת ההשפעה האמיתית שנמצאת בין כולנו.

מתוך שיעור מס' 6 בכנס בערבה, 24.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
להגיע עד לקצה גבול היכולת
לחייב את הבורא לעזור לנו
המשימה שלנו היא לדרוש. את כל היתר יעשה האור