קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
בעל הסולם, איגרת י"ב: "אבל כסילות היא לחשוב שהשי"ת נעשה מחוייב בזה להשרות הברכה בדיוק במקום עשייתו, אדרבא עפ"י רוב, העשיה במקום אחד, והברכה, במקום אחר, במקום כזה שלא עשה שם אדם כלל, כי לא ידע או לא יכול לעשות שם מצידו".
אנחנו נותנים יגיעה במקום אחד, והמציאה מתגלה במקום אחר, ולכן איננו מבינים לאן נעלמת כל היגיעה שלנו. למעשה איננו יודעים איזו עבודה אנחנו עושים. האם הפעולות שלנו הן טובות או רעות? האם הן מובילות למטרה או לא? מי מממש אותן: אנחנו או הבורא? איננו מבינים את כל זה מפני שנמצאים במצב מאוד מבולבל.
מדוע ניתנה לנו ההסתרה? איננו יודעים בוודאות מה צריך לעשות בה, איננו יודעים האם אנחנו פועלים נכון או לא… מדוע דווקא הערפל, הבלבול, חוסר ההבנה, חוסר ההתמצאות, חוסר האחריות מולידים איזו תוצאה לפי העיקרון "יגעתי ומצאתי"? מדוע זה נקרא "יגיעה"? האם לא היה טוב יותר אם היו כותבים לנו בדיוק מה צריך לעשות?
לא, זה לא כך. ולמרות שאיננו יכולים להסכים עם הגישה הזאת, בכל אופן, רשום בכל כתבי הקבלה, באלפי פסוקים.
העבודה שלנו היא בהיסח הדעת, ובאמת קשה מאוד לקבל את זה. אני צריך לפעול כמו "מטומטם", כמו בהמה, כמו משוגע. מציעים לי שקר: להתחבק עם החברים מבלי שרוצים את זה, לדבר על אהבה מבלי להרגיש אותה… בקיצור, אני צריך לעשות את מה שאינני מבין.
הדואליות הזאת דרושה כדי שאנחנו נעלה מהעולם הזה לעולם הרוחני. העולם הרוחני הוא הפוך, שונה, אינו ידוע, בלתי מורגש. לכן, באמצעות הפעולות הלא מובנות אנחנו רוכשים כלים שמכוונים לאיפה שאיננו נמצאים.
ולכן דרושות לנו ההוראות מלמעלה למימוש הפעולות הללו. כי אנחנו רוצים להיכנס למימד שאינו משתלב בשום צורה עם התכונות שלנו, ובעצם שום דבר לא מושך אותנו לשָם. לכן, צריך לפעול באופן "אוטומטי", המקובלים אומרים ואנחנו עושים.
אם האדם מבין שאין ברירה, אם באמת הוא רוצה לעלות לדרגה יותר עליונה, אז הוא נותן לעצמו דין וחשבון בזה, שזו מדרגה אחרת לגמרי ואינה מהווה כלל תוספת כמותית. אני לא אהיה יותר חכם, יותר מבין, לא ארכוש יותר טובות של העולם הזה. אני יוצא מתוך נקודת הנחה, שהעולם הזה נגמר. אין לי כאן מה להוסיף.
אני מתכונן להוסיף לעצמי משהו אחר, מדרגה רוחנית. ולכן אני צריך להצטייד בכלים, באורות, באבחנות, ב"רשימות", בכל מה ששייך דווקא לעולם הרוחני.
מתוך שיעור מס' 7 בכנס ערבה, 25.02.2012
ידיעות קודמות בנושא:
לשקר, אבל בכנות
מכל אחד לפי יכולתו, לכל אחד – אין סוף
מדרגות ההתגברות
